הלכה ומעשה: חוטים - המפגע האסתטי של השבת
לאורך עשרות אלפי קילומטרים ברחבי המדינה נמתחים חוטים שמחוברים לעמודים המסמנים את "הגבולות" ההלכתיים של העיר. אדריכלי תל–אביב, שלא זוכרים שניתן אישור לכך, מתכוונים כעת להסדיר את המפגע המכוער
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
רוב הציבור בישראל, שאינו דתי ואינו שומר שבת, כלל לא יודע שמעל ראשו ולאורך עשרות אלפי קילומטרים ברחבי המדינה נמתחים חוטים שמחוברים לעמודים המסמנים למעשה את "גבולות" העיר. על-פי ההלכה נאסרה עשיית מלאכה בשבת, וחכמינו פירטו 39 מלאכות אסורות, אחת מהן היא הוצאת מטלטלין (מצרור מפתחות ועד עגלה) מרשות היחיד לרשות הרבים.
כיוון שמותר לטלטל את החפצים בשבת רק בבית או בחצר הבית, חשבו היהודים על פטנט שיעקוף את הקושי או את האיסור דרבנן, והמועצות הדתיות בתחומי הערים דאגו לרשת את כל ערי ישראל במתיחת חוטים בין עמודים. כך הושגה עקיפה של רשות היחיד - השטח הפך פרקטית לחצר עצומה אחת שאפשר לטלטל בה הכל ללא מגבלת מרחק.
וכך קורה שהמגמה להטמין תשתיות באדמה פסחה על אותם עמודי עירוב (התרגום העברי לכלאיים הארמי), ששנים רבות היו חלק מהבלגן האורבני, טרמפיסטים על עמודי תשתית אחרים ולפעמים גם עצמאיים לחלוטין. לדברי ראש המועצה הדתית תל־אביב אלדד מזרחי, בתחומי העיר בלבד קיימים היום כ-170 ק"מ של חוטי עירוב שבולטים בבדידותם ובכיעורם.
אם רק תרימו את עיניכם בזמן הליכה או נסיעה לאורך הרחובות וחופי הים, לא תוכלו לא להיתקל בהם. את שער הכניסה לעיר, אותו
באזור שיכון למ"ד בואכה החופים הצפוניים ושכונת סי אנד סאן נמצאים דיונות החול והשטחים הפתוחים האחרונים של העיר ומשובצים עמודי עירוב שפוגעים נופית בערכי הטבע הנדירים שם. גם בתחומי שדה דב הסמוך, באזורים המוגדרים משפכי נחיתה למטוסים, קיימים עמודים כאלה שאינם בטיחותיים.
האדריכל יואב מסר, שליווה את תכנון מרכז פרס לשלום ביפו ואחראי לפרויקטים נוספים בעיר ההיסטורית, דווקא תכנן בתי ספר בבני ברק עבור הציבור הדתי, אבל מבכה את המצב: "יש באמת ניסיון אדיר לשפר את החזות הציבורית בשנים האחרונות. אנטנות הורדו מגגות, עמודי תאורה הוטמנו, ובכל יישוב חדש התשתיות לא נראות כלל. רק נושא השבת מחזיר אותנו אחורה ולא נמצא לו פתרון סביר ואסתטי. לא עושים חשבון למאות אלפי עמודים שמפוזרים באקראי בלי תיאום ותכנון ולרתכים שעושים עבודת מסגרות בשקל. אני משוכנע שאפשר למצוא פתרון סביר לסיפור הזה".
גם אלון נוישטיין, אדריכל בכיר באגף לשיפור פני העיר בעיריית תל־אביב, לא מרוצה מהמצב ואינו זוכר שהגורמים המקיימים את עמודי העירוב ערכו פגישות תיאום עם האגף לגבי מיקומם של העמודים והתקנת. הוא מדגים זאת בהתקנה לא מבוקרת של עמודים באזור הפארק במדרון יפו.
האדריכל טוביה שגיב, חובש כיפה בעצמו אשר מלווה את הקמת עמודי העירוב, אומר כי הוא מבין את הטענות ומצטט מהרמב"ם שצריך האדם מראות נאים כדי ליישב את ליבו. שגיב מספר כי המועצה הדתית הגיעה להסדר עם רשות נחל הירקון ומצאה פתרונות לעירוב בדרך של צביעת עמודים בירוק או הטיית מסלעות שמסתירות את החוטים ומקטינות את הפגיעה בנוף. עוד הוא מציין כי צריך לאפשר לציבור הדתי לקיים את מצוותיו, אבל בגישה חיובית אפשר לפתור בעיות: "אני מסכים שהעמודים והחוטים שרצים לאורך קילומטרים באזורי החוף הם בעייתיים, ויש לי כל מיני רעיונות לשיפור שאני ממתין לקבל עבורם הסכמה הלכתית".
בעיריית תל-אביב מרוצים משיתוף הפעולה בין הצדדים בכל הקשור לפרויקט הטיילת בשפך הירקון, כי זווית שפך המים תותאם כך שתשמש בעצמה כגבול עיר ותייתר שימוש מוגבר בעמודי עירוב. לגבי העמודים הישנים הפזורים לאורך קו החוף אמר לנו אדריכל העיר יואב דוד כי ב-4 שנות כהונתו לא נדרשה בגבול העיר הקמת עמודים חדשים, ועמודים שהותקנו במדרון יפו אושרו על־ידי אדריכלי הפרויקט כמעין מתקני פיתוח בפארק. עם זאת, הוא ציין כי בכוונתו לכנס את המעורבים לפגישה ולנסות למצוא פתרונות יצירתיים, אשר יתקבלו בהלכה ולא יפגעו בקו הרקיע או באזורים פתוחים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם