ניסוי גרעיני: היפנים מנקים את פוקושימה
שנה אחרי דליפת הכורים בפוקושימה, ביפן עדיין מנסים להבין כיצד להתמודד עם סילוק הנשורת הרדיואקטיבית, פרויקט שצפוי להימשך שנים ולהסתכם בסכום אסטרונומי אף שיעילותו עדיין אינה ברורה
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
העבודה היא חלק ממשימה עצומת ממדים: ניסיון יקר להחריד של ממשלת יפן, שיעילותו אינה ברורה, להפוך אזורים מוכי קרינה למקומות ראויים למגורים. חלק מהקבלנים שנשכרו לעבודות מתנסים בכימיקלים; אחרים דבקים באתים ובמים בלחץ גבוה. מומחה מטעם הממשלה אמר כי המשימה מתבצעת בעיקר בניסוי וטעייה.
דליפת הקרינה הרדיואקטיבית מהמתקן הגרעיני דאיצ'י בפוקושימה הואטה באופן משמעותי מאז שרעידת האדמה והצונמי היכו במדינה ב-11 במרס 2011, השביתו את מערכות הקירור וגרמו להתכה של 3 כורים. העבודות לקראת סגירתו המוחלטת של המתקן נמשכות בדרך לשלב הבא - טיהור האזור כדי שלפחות חלק מ-100 אלף התושבים שפונו מבתיהם יוכלו לשוב אליהם.
המומחים שמובילים את הפרויקט לא יכולים להבטיח את הצלחתו, כיוון שאין מודל קודם לתהליכים שהם מנסים לבצע. אפילו אם יצליחו, איש אינו יודע כיצד יוטמנו האדמה הרדיואקטיבית וההריסות המפונות.
בשלב הראשון הקצתה ממשלת יפן לפרויקט 14 מיליארד דולר (1.15 טריליון ין) עד שנת 2014, אך המשימה עלולה לארוך עשורים רבים במחיר עלויות גדולות בהרבה. חוסר הוודאות ניכר. בבית עם החצר הקפואה אחד העובדים אומר כי הוא אינו בטוח כיצד מודדים 5 ס"מ מקרקע שגובהה בלתי אחיד או מה עושים עם השלג שהצטבר עליה. "לעתים קרובות אנחנו נתקלים במצבים שאינם נמצאים בספר ההדרכה ואנחנו תוהים אם אנחנו עושים את הדבר הנכון", אומר טאקהירו וואטאנבה עם סיום יום העבודה, "ליתר ביטחון ארזנו את השלג בשקיות".
60 טונות של פסולת רדיואקטיבית יושבות בשקיות אטומות וממתינות להיאסף מהבית בפאתי פוקושימה. במרחק 60 ק"מ מהמתקן הגרעיני השכונה היא "אזור מועד לפורענות", מקום בעל ריכוז קרינה גבוה שנמצא מחוץ לטבעת 20 הק"מ שנותרו סגורים מאז ימיו הראשונים של המשבר. לתושבים מחוץ לטבעת הומלץ לעזוב את ביתם, אך חלקם, כולל דיירי
בשעת אחר צהריים הקפואה וואטאנבה אוחז במד קרינה בידיו החשופות ומניחו על האדמה, המכוסה כבר בשכבה חדשה של שלג. על המד נרשם 0.24 מיקרו-סיוורטים לשעה, קרוב למינון המבוקש של 0.2 ובערך חמישית ממה שהיה קודם לכן. "נראה שזה ירד מעט", הוא אמר. אך כמה זמן זה יחזיק? עם קרינה כה רבה, סביר להניח שהעובדים יצטרכו לשוב לשכונה. קרינה מתרכזת בקרקע, בקירות ובצמחים. העבודות מתחילות בשטיפה בלחץ גבוה של גגות הבניינים ואמורות להסתיים בפיזורה של אדמה חדשה. אך הנשורת ממשיכה ליפול מצמרות העצים ומההרים שמסביב.
עבור המפונים תיתכן התקדמות חשובה בעוד כמה שבועות, אז גורמים רשמיים מקווים להגדיר מחדש את אזור הפינוי ואולי אף לפתוח חלק ממנו, בהתבסס על נתוני קרינה. אזורים שנמצאים בהם ילדים כמו פארקים, בתי ספר וגנים ייבחנו בסטנדרטים קשיחים יותר מאשר בתים או משרדים.
היסטורית, המקרה היחיד המקביל לפוקושימה הוא אסון צ'רנוביל. אז אזור מחייתם של 110 אלף איש נותר מחוץ לתחום במשך כמעט 26 שנה. "הם נטשו את האדמה", אמר שר הסביבה היפני גושי הוסנו במהלך פגישה עם תושבים מקומיים בחודש שעבר, "אנחנו לא נעשה זאת. כל עוד יש אנשים שרוצים לחזור לבתיהם, נעשה הכל כדי לעזור להם". עם זאת, בראיון עיתונאי הוא הודה כי טיהור בקנה מידה כזה "טרם נוסה בעבר".
בהירונו , עיר קטנה על חוף הים כ-20 ק"מ מהטבעת, שכר שוזו אוקאדה בן ה-70 עובדים שיטהרו את ביתו, אך הוא אינו מוכן לחזור אליו. מרבית 5,500 התושבים עזבו בגלל הפחד מהקרינה. אוקאדה אמר שהבדיקות מראות תוצאות גבוהות מכדי שיהיה רגוע. "זה עדיין לא מספיק", הוא אומר, "אנחנו צריכים לעשות זאת שוב ושוב. אני מקווה שנוכל לשוב מתישהו. אני איש זקן, אז אני לא מפחד מקרינה. אבל אני בספק אם אנשים צעירים ירצו לחזור".
שאלת אחסון ערימת הפסולת הרדיואקטיבית ההולכת וגדלה נותרה בעינה. משרד הסביבה היפני מעריך שהניקוי ייצר לפחות 100 מיליון מטרים מעוקבים של קרקע מזוהמת - מספיק למלא 80 אצטדיוני כדורגל. כעת האשפה נארזת בשקיות ונקברת בבורות, ובממשלה מקווים לבנות מתקני אחסון בטוחים יותר בתוך האזור המזוהם בתוך 3 שנים. הפסולת תישמר באחסון ארוך טווח למשך 30 שנה, עד שכמחצית מהחומר הרדיואקטיבי יתפרק. לאחר מכן יצטרכו לטפל באשפה ולדחוס אותה באמצעות טכנולוגיה שטרם פותחה, לפני שתיקבר בקונטיינרים אטומים במעמקי האדמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם