עם הפנים לקהיר
ישראל מנסה ליצור משוואה חדשה וכואבת עבור ארגון חמאס ודומיו. בתוך כך היא מעבירה מסר חד משמעי לאחים המוסלמים במצרים
ועזה בפרט. התזכורת הזאת נובעת מהתחזקות חמאס והארגונים המתואמים עמו, בעיקר סביב מעמדו העולה במצרים המקצינה.
ההחלטה לחסל את זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממיות, נבעה, על פי הדיווחים, ממידע מודיעיני שלפיו הוא תכנן להוציא פיגוע מגבול מצרים, בדומה לזה של אוגוסט האחרון. ראשית, חשוב להבהיר: החיסול הוא הכרחי, גם במחיר של הושבת תושבי הדרום במקלטים במהלך חג הפורים.
לא מדובר בסיטואציה נוחה, אך בסוג המלחמה הזה אין בררה: כשיש הזדמנות מודיעינית - יש לנצלה. אבל הסיפור האמיתי מאחורי חילופי המהלומות של סוף השבוע אינו חיסול של בכיר זה או אחר, אלא היכולת הישראלית לפעול בעזה במטרה להרתיע ולפגוע בארגוני הטרור מאז נפילתו של חוסני מובארק.
השלטון החדש במצרים נוטה מטבעו לחבק את שלטון חמאס, שמצדו רק יכול היה לחלום ליחס כזה מצד השלטון הקודם. במצב הזה מרחב חופש הפעולה הישראלי ברצועה צפוי להצטמצם, שכן השלטון החדש מעניק חסינות מסוימת לחמאס ולארגונים המתואמים איתו.
יש להציב קווים אדומים למצרים
מדובר במאזן אסטרטגי אזורי חדש ומסובך הרבה יותר עבור ישראל. בימי מובארק חמאס היה תחום בתוך הרצועה ועליית האחים המוסלמים לשלטון שינתה את התמונה. סיני כבר מזמן הפכה ללבנון שנייה והוואקום הביטחוני שם, בהיעדר שליטה של הכוחות המצרים, מנוצל היטב על ידי ארגוני הטרור מעזה. אלה מנסים לייצר מאזן אסטרטגי חדש הנשען על התמורה החיובית לגביהם בקהיר.
במאזן הזה, לתפיסתם, נדרשת סיני להפוך למרחב הפעילות המבצעית העיקרי נגד ישראל, ואילו השאיפה ברצועה היא להפוך למרכז מוגן למפקדות ולהנהגת הארגונים תחת המטרייה המצרית. מאחר שפעולה ישראלית בתוך סיני לא באה בחשבון, על ישראל לגבש דרך פעולה חדשה שעניינה הגברת הלחץ על ראשי הארגונים בתוך הרצועה.
המטרה היא ליצור משוואה חדשה וכואבת עבור חמאס ודומיו, ובתוך כך מסר חד-משמעי לאחים המוסלמים. המצב הפרוץ
במצרים, אשר מאפשר היום הובלה של נשק לרצועה לא רק דרך סודן אלא גם מלוב שאחרי נפילת קדאפי, משמעו איום אסטרטגי על ישראל, אך לא פחות מכך כלפי הממשלה המצרית החדשה.
ההנהגה במצרים תידרש לאמץ קו פרגמטי ופחות אידאולוגי כדי לא לאבד את שליטתה בגבולותיה וכדי לא להפוך לבסיס טרור אזורי. אם לא, היא עלולה לסכן את הסכם השלום עם ישראל ואת יציבותה הכלכלית הכרוכה בכך. סביר להניח שהסבב הנוכחי יסתיים בקרוב, מאחר שלאף אחד אין עניין בהחרפתו.
עם זאת, נוכח השינויים המתרחשים באזור בכלל ובמצרים בפרט, על ישראל לעצב מדיניות מעשית בעלת קווים אדומים ברורים לנשיא המצרי, שעתיד להיבחר בחודש יוני, באשר למידת הגיבוי שניתן להעניק לארגוני הטרור ברצועה. חשיבותו האסטרטגית של השלום עם מצרים לא נתונה במחלוקת, אך אורח החיים של תושבי הדרום לא נתון לפשרה.
אקו"ם