סוחרי האשליות
א"ב יהושע ואלון ליאל בטוחים שאם רק נהיה יפים ונשחרר שטחים, איראן וסוריה ישנו את דרכן. אם זה לא היה עצוב, אחמדינג'אד היה צוחק
קראתי בשבוע שעבר שני מאמרים של בעלי אשליות (אחרים קוראים להם שמאל כזה או אחר) ומצאתי לנכון לנתח אותם בניסיון להבינם. המאמר האחד הוא פרי עטו של אחד מגדולי הסופרים שלנו, א"ב יהושע. הרעיון המרכזי שלו הוא: איך בולמים את איראן ומנטרלים את איומיה להשמיד את ישראל? והתשובה: צריך להתחיל ביושר ובמרץ את תהליך השלום עם הפלסטינים, להפסיק את הבנייה בהתנחלויות ולסלק את המאחזים. ואז, כשכל העולם יראה את זה, "ייאלצו גם האיראנים לרדת מהרטוריקה המתלהמת ומאיומיהם המרושעים".
זהו המאמר השני הוא פרי עטו של דיפלומט לשעבר, ד"ר אלון ליאל, מי שייסד את "התנועה למען שלום ישראל-סוריה". הדבר המרכזי במשנתו ובמהלכיו היה לתת את כל הגולן לסוריה של בשאר כי הוא רציני ותאב שלום, אך ממשלת ישראל כל הזמן מחמיצה את ההזדמנות.
הרעיון המרכזי של מאמרו הוא כפול: ראשית, ליאל מודיע "רשמית לאדון אסד: אתה את הגולן לא תקבל, גם אם תתחיל פתאום לחייך אלינו ללא הרף" (כלומר הגולן הוא בכלל צעצוע שקיבל ליאל בירושה מסבו); שנית, הוא מציע לממשלת ישראל לקלוט אזרחים סורים נמלטים ברמת הגולן, ואם באופן מפתיע "יסכימו אזרחים סורים להגיע לגולן כדי לקבל מחסה זמני, אולי נוכל לשנות את האווירה ביחסינו עם העם הסורי לדורי דורות".
כך בונים מציאות מדומה
ואתה שואל את עצמך מה מניע את א"ב יהושע לקבוע שאיראן "תיאלץ" לשנות את האסטרטגיה שלה כי התחילו לפנות מאחזים וכיוצא בזה, ומה מביא את אלון ליאל לחשוב ש"לדורי דורות" ישתנה יחסו של העם הסורי אלינו? הלוא זאת איוולת בעברית פשוטה, לפי השכל הישר שלי, או לפחות אשליה איומה.
לדעתי, מדובר בעיוותי תפיסה חמורים של wishful thinking; של אמונה לוהטת, כמעט דתית, שגורסת כי מה שאנחנו חושבים ורוצים ורואים כנכון - משותף גם לצד השני, משום שהרי כולנו בני אנוש; שאם רק נחייך ונהיה יפים ונפגין מחוות ורצון טוב, כי אז הצד השני ילך לקראתנו ויחבק אותנו; שרק מה שאנו מאמינים בו הוא הדבר היחיד הנכון, ושום עובדות לא יוכלו לשנותו.
וזה מביא אותי לנקודה נוספת:
איהנכונות המובנת להודות בטעות. אלון ליאל טעה בעבר בגישתו לסוריה ולבשאר, והרי כולנו טועים ושוגים. אז למה הוא אינו מודה בטעות? לדעתי, בעלי אשליות לא יודו בטעויותיהם כי זה פוגע בליבת אמונתם הנוקשה כפלדה. ומי שלא מודה בטעויות גם לא יעשה לעולם חשבון נפש אמיתי.
התופעה הרווחת אצלנו היא שהתקשורת, בחלקה הלא קטן, מעניקה בית חם לבעלי האשליות. לפעמים גם היא זורעת אשליות; למשל, קראתי בעיתון מעריב של סוף השבוע את המשפט הבא על תוצאותיו של סקר: "גוש הימין ממשיך להחזיק ברוב דוחק של 62-61 מנדטים מול 58 מנדטים לגוש השמאל (כולל ערבים)"; כלומר, הגברת חנין זועבי יחד עם מופז? כך בונים מציאות מדומה. כך מייצרים אשליות נוספות לבעלי האשליות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם