
הכי טוב להיות סוג א'
גם הטרוריסטים כבר יודעים שבישראל יש הבדל בין תושב הרצליה לתושב נתיבות. גם הם הבינו שבשביל הנגב לא יוצאים כל כך מהר למלחמה - אבל בשביל הרצליה פיתוח כן
סוג ג' הם תושבי עוטף עזה ושדרות. כלומר תושבי המועצות האזוריות אשכול ושער הנגב והעיר שדרות, שעל ראשיהם נופלים פצצות מרגמה וקסאמים כבר למעלה מעשר שנים. אלה תושבים שכבר נשכחו. גם על ידי הצמרת המדינית, גם על ידי הצמרת הצבאית, ולא פחות חשוב - כלי התקשורת למיניהם.
הרי מתי בפעם האחרונה קראתם עיתון יומי שבעמוד השער שלו כתוב: "פצצות מרגמה לעבר נחל עוז" או "נפילות קסאמים בשדרות". גם בתוכניות הבוקר של תחנות הרדיו לא תשמעו אייטמים על השגרה הנוראית שבה חיים אותם אנשים, מקסימום אייטם של עשר שניות במבזק שיש כל שעה עגולה.
אף אחד לא מדבר על אובדן הריבונות של המדינה בשטח כה גדול, על הפקרת עשרות אלפים לטרור טילים יום יומי. אף אחד לא מדבר על הילדות הטראומטית שעוברת על הילדים שם. כאילו זה אזור דמדומים.
מנתוני השב"כ עולה כי בחודש ינואר נורו אל עבר עוטף עזה 43 פצצות מרגמה ורקטות, ובפברואר נורו 26 (ואלה נתונים שלא כוללים את מאות הרקטות ופצצות המרגמה שנורו השבוע בעת ההסלמה הביטחונית). מדובר בממוצע של יותר מרקטה/פצצת מרגמה אחת ליום. מהנתונים הללו עולה אמת אחת - בכל יום יש פעם אחת לפחות שעשרות אלפי ישראלים רצים מפוחדים אל חדרי הביטחון, כשבהרבה מקרים אין להם אפילו "צבע אדום" שיתריע לפני נפילה. אבל לאף אחד כבר לא איכפת. כי הם, כאמור, סוג ג'.
סוג ב': אחרי השבוע האחרון, שבו נורו מאות טילי גראד על ערים ומועצות באזור מישור החוף הדרומי, הנגב המערבי ואזור באר שבע (כי די לקרוא לכל האזור הזה ה"דרום" - גדרה וגן יבנה זה לא דרום. ואשדוד המרוחקת חצי שעה נסיעה מעזריאלי גם אינה "דרום"), התראיין הרמטכ"ל, בני גנץ, ואמר כי נכונו לנו עוד סבבים.
כלומר, הסמכות הגבוהה ביותר של הצבא, אומרת בפה מלא כי ירי רקטות הרסניות אל ריכוזי אוכלוסייה הוא משהו שעל תושבי האזורים המופצצים להתרגל אליו. אזורים בהם מתגוררים כמיליון איש הופכים משותקים לכמה ימים בכל כמה חודשים, הכלכלה
כי ככה זה בסבבים - תמיד יגיע עוד אחד. הסיבה שאותם אנשים אינם נמצאים בדירוג יחד עם תושבי עוטף עזה נעוצה בעובדה כי אותם "סבבים" בהם נופלות רקטות הם עדיין לא עניין יומיומי, וכי לתושבי האזורים הללו, בדגש על הערים הגדולות אשדוד, אשקלון ובאר שבע, יש הגנה בדמות "כיפת ברזל", גם אם לא של מאה אחוזים, מפני הטילים הנורים מרצועת עזה. אז אכפת למדינה מתושבי הערים הללו, אבל לא מספיק כדי למנוע מהם את ה"סבבים". ככה זה כשאתה סוג ב'.
וכמובן, ישנם האזרחים סוג א': אותם תושבי גוש דן, שאם חס וחלילה ינסו לפגוע בהם באמצעות טילים, מדינת ישראל כבר תדע מה לעשות. בראיון ל"מעריב" לפני מספר ימים צוטט הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון כשאמר כי ארגוני הטרור מעזה מבינים כי אם הם ירו טילים על תל אביב - תגובת מדינת ישראל תהיה אחרת.
כלומר הטרוריסטים כבר למדו אותנו. גם הם מכירים את העובדה שבשביל הממשלה וצה"ל, יש הבדלים בין תושב הרצליה לתושב באר שבע. כי הטרוריסטים הבינו שבשביל תושב מהנגב לא יוצאים בישראל כל כך מהר למלחמה, אבל בשביל תושב הרצליה פיתוח כן. ככה זה כשאתה סוג א'.