אפשר להירגע בבקשה
קולות הצהלה שעולים מהשווקים מוקדמים מדי. כל הסימנים מעידים שאנחנו רחוקים מאוד מהתאוששות אמיתית מהמשבר הכלכלי

ברוקר אופטימי. קצת מוקדם מדי רויטרס
מבחינה כלכלית, ההצדקה לפרץ העליצות המחודש נראית משכנעת הרבה פחות. ודאי שמצבו של האיחוד האירופי אינו מספק סיבות לאופטימיות. יוון פשטה את הרגל באופן רשמי למחצה )גילוח של 80%-70% מהחוב הממשלתי בהמרת אג"ח,) ובעלי אג"ח של ממשלות פורטוגל, ספרד, איטליה ואירלנד עורכים עתה, מן הסתם, חשבון נפש נוגה. הורדת דירוג האשראי לכמה מדינות מרכזיות וסרבנות הצנע שהספרדים מגלים עתה - רגע אחרי שזכו בקו אשראי מהבנק המרכזי של אירופה - מעוררות ספקות לגבי מידת מחויבותן של מדינות הדרום הפוחחות לתיקון דרכיהן.
סין - התקווה ממזרח - טרודה בבעיות קשות משלה. עם פרוץ המשבר העולמי שפכה הממשלה הקומוניסטית בסין מאות מיליארדי דולרים על ראשם של פקידי המפלגה, עם הוראה חד-משמעית ליצור צמיחה בכל מחיר. הפקידים צייתו: הם עקרו הרים, הקימו סכרים, מתחו גשרים ובנו עשרות מיליוני דירות ריקות. בועת הנדל"ן המפלצתית שנוצרה מתחילה להתרוקן עתה, כשהיא לוכדת בדעיכתה עשרות מיליוני סינים שחסכונות חייהם קבורים בדירות ריקות בשנגחאי או בערי רפאים במונגוליה.
נותרה ארה"ב. שנים של ריבית בשיעור אפס, 2,600 מיליארד דולר שהוזרמו לתמרוץ השוק, חוב ציבורי תופח וגירעון מצטבר של 5,400 מיליארד דולר בשנים .2012-2009 כל המינוף המטורף הזה הניב בסך הכל ירידה של כ0.5%- בשיעור האבטלה בהשוואה לרמתה לפני שנה. בקצב הירידה הנוכחי תשוב ארה"ב לרמות תעסוקה רגילות רק בעוד 10 שנים.
לשוק, במצבו הנוכחי, די גם בשביב תקווה זה לגלות אופטימיות. משקיע מפוכח, הבוחן את נתוני היסוד הכלכליים הממשיים, חייב לגלות חשדנות. הנושא המטריד ביותר הוא הריבית הנמוכה. ריבית בגובה אפס היא זריקת חירום שנגידי בנקים מרכזיים משתמשים בה כשהמשק מתנהג כאילו הוא עתיד להפוך לבר מינן בכל רגע.
אך ריבית נמוכה אינה פתרון לשום בעיה - היא רק דוחה את הפתרון. ריבית אפסית מאפשרת למדינות ולמוסדות לגלגל חובות )הכסף הרי זול ( ולדחות את ההכרה
בהפסדים שנחלו - אך ההפסדים עדיין קיימים. חברות, מדינות ומוסדות יכולים להסתובב במצב של חיים-מתים כל עוד הריבית נמוכה - אך ברגע שהמשק יפגין סימני התאוששות הריבית תהיה חייבת לעלות, מה שיגרום לזומבים להתמוטט ולכלכלה לשקוע מחדש.
מלכוד הריבית הנמוכה מחייב את המשקיע השקול לשאול: אם המצב אכן משתפר, כיצד זה קברניטי הכלכלה העולמית - הנגידים, ראשי המדינות ושרי האוצר - מתעקשים על מדיניות ריבית המתאימה לכלכלה בצניחה חופשית?