אין דת שמטיפה לרצח ילדים
בישראל מיהרו לעשות הקשר מאולץ בין הרצח בטולוז לרשות הפלסטינית. האם מישהו שמע את אבו מאזן קורא פעם לטבח בילדים?
לכן מכל צד שתבחנו בו את ההתנקשות בחיי אדם ש"אשמתם" היחידה היא שהם יהודים או ערבים, תגיעו למסקנה שאין שום דת בעולם – היהדות והנצרות והאיסלאם - שמצדיקה רצח ילדים ומעשים מזעזעים ואכזריים כאלה, לא בשם שום דבר, כי אין שום דת שמטיפה לרצח.
נכון שכבר נאמר שבמלחמה אין "דין ואין דיין", אבל מבחינתי, כבעל מצפון, לעולם לא אסכים עם מי שנותן לגיטימציה לרצח חפים מפשע.
בכירים בממשלת ישראל אמרו כבר אחרי הפיגוע בטולוז שהפלסטינים ואבו מאזן אחראים לכך שמורשת השנאה קיימת נגד יהודים. מעולם לא שמעתי את נשיא הרשות הפלסטינית ואנשיו קוראים לטבוח ביהודים ולרצוח את ילדיהם.
לכן יש כאן הסתה נגד העם הפלסטיני, הכפשה של שמו מול אומות העולם, והתעלמות טוטאלית מהעובדה שאינו אחראי לכל מי שסוחר בפלסטין ודמם של ילדי פלסטין למטרות טרור, ומהעובדה שמבצעי פעולות אלה אינם מבדילים בין יהודים וערבים ובין נוצרים ומוסלמים ובין בלגים ונורווגים.
לכן אני רואה בהצהרות מהסוג הזה יהירות וניסיון להשחיר את פניו של אבו מאזן והעם הפלסטיני, ועיוות למציאות שחושפת את האינטרס של אותם ארגונים לפגוע בחיים החברתיים והכלכליים של מדינות אירופה - כחלק ממטרה כלל עולמית שהציבו לעצמם כארגונים קיצוניים.
מה רואה ישראל באופק?
ובהמשך לגינוי רצח בני אדם וילדים: הייתי מצפה ממשלת ישראל שגינתה את דבריו של השייח מוחמד חוסיין, מופתי ירושלים, בטענה שקרא להרוג יהודים תגיב באופן דומה כשפורסם הספר "תורת המלך" שעסק בהלכות הריגת גויים בזמן מלחמה, וגרר תגובות זועמות מהרב עובדיה יוסף והרב אלישיב, שטענו שהספר הוא "משחק באש ומסכן יהודים בחו"ל".
אבל במשרד ראש הממשלה מילאו את פיהם מים, אף שהגינוי היה חוסך הרבה ביקורת מישראל שמדברת על תעמולה שהולכת וגוברת נגדה בעולם הערבי ובעיקר במדינות אירופה שנחשבות הידידות הכי גדולות שלה.
אמצעי התקשורת הבינלאומיים וארגוני זכויות אדם באירופה לא מהססים לתקוף את ממשלת ישראל על רקע המשבר ההומניטרי בעזה והמצור שנמשך כבר 6 שנים, והביקורת שהולכת ומחריפה שהופכת באופן הדרגתי
לגזענות אירופית נגד יהודים, גם בעקבות הרג אזרחים וילדים מהפגזות מהאוויר בעזה ומראות ההרס ומחסור באוכל ומים, וזה התבטא בסערה – במובנים ישראליים- שחוללה שרת החוץ של האיחוד האירופי קתרין אשטון לפני יומיים כשגינתה את רצח הילדים בטולוז, ואמרה שזו טרגדיה שילדים נהרגים בנורווגיה וסוריה ובעזה.
לאחר מכן הוסיפה בהודעת ההבהרה המתוקנת שלה את העיר שדרות. במילים אחרות: סבל אנוש שנמשך בצד הפלסטיני וגם בצד הישראלי ביישובי עוטף עזה שמופגזים בטילי הג'יהאד האסלאמי בכל שלב של ההסלמה.
שאלת המפתח היא: מה רואה ישראל באופק? מהדורה שנייה של עופרת יצוקה והמשך המצור על עזה או מהלך היסטורי והידברות עם חמאס? או שמירה על המצב הקיים - כשהאיום על תושבי עזה ושדרות מרחף מעליהם יום ביומו?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם