מלחמות הגזע בוושינגטון
אובמה, שנרתע מכניסה לעימות שיצבעו אותו בצבע של נשיא "שחור", הרגיש שלא יוכל לשתוק לנוכח הנער השחור שנורה בשוגג
אך מכאן מתפצלת הפרשנות לאירועים: ברק אובמה, נשיא ארצות הברית, זיהה את המניע הפסול עוד בטרם הושלמה החקירה. עורו של הנער, טרייבון מרטין, שחור. "כשאני חושב על הילד הזה, אני חושב על ילדי שלי", אמר.
צריך להיות תמים במיוחד, או מיתמם, כדי לא לזהות שלאובמה יש קייס חזק. נערים שחורים נורים שלא לצורך יותר מאשר נערים אחרים. הם נראים חשודים לאנשי החוק יותר מאשר נערים אחרים. להנחה הכמעט ודאית של אובמה שהירי הקטלני הזה היה מיותר, אי אפשר שלא להציע פירוש המדיף ריח של גזענות.
ניוט גינגריץ', מועמד רפובליקני חסר סיכוי ריאלי לנשיאות, כינה את פרשנותו של אובמה "בושה". זה ביטוי חזק, שמאחוריו חשד, גם הוא לא בלתי סביר, שלנשיא יש עניין להפוך את המקרה הטראגי של מרטין לכלי עבודה פוליטי.
אגב, לא כדי לנסות להאשים את הימין בירי, אלא כדי להרגיע את קהילת תומכי אובמה השחורים שהתמרמרה לנוכח שתיקתו המתמשכת של הבית הלבן לאחר פרוץ הפרשה הזאת. אובמה, שבאופן בסיסי נרתע מכניסה לעימותים שיצבעו אותו בצבע של נשיא "שחור", הרגיש שהפעם לא יוכל לשתוק. שיצטרך לומר משהו.
על הצורך בחקירה אין ויכוח בין אובמה לבין יריביו הפוליטיים. בעצם, אין ויכוח בכלל. נקודה. אלא שאת הירי במרטין, את השאלה אם אכן היה מיותר ומדוע לא נחקר במהירות הנדרשת, צריך לברר בלי קשר לצבע עורם של היורה ושל הנורה. אסור לירות סתם, לא בשחורים ולא בלבנים.
לכן, קבע גינגריץ', בחירתו של אובמה להבליט את גזעו של הנער היא ניסיון "לפלג את העם". וצריך לקחת בחשבון שגם הוא, כמובן, מדבר מתוך העמדה הפוליטית הנוכחית שלו. ומצד שני, גינגריץ' צודק: הדגשת צבע עורו של הנער אינה הכרח, היא בחירה. והנשיא בחר להדגיש את הצבע באופן האישי ביותר: "אם היה לי בן,
אפשר להציע שאובמה משחק כאן בפוליטיקה ובנושא מסוכן ונפיץ. אפשר גם כאן לבחור אחרת ולהאמין לו. דובר הבית הלבן אמר אתמול שהנשיא חשב על הרצח הזה והיה מוטרד ממנו; שהחליט מראש שאם תועלה בנושא שאלה על ידי עיתונאי, הוא ישיב עליה. זה הסבר שאינו נשמע מופרך.
בנוסף לכך, אובמה כמובן צודק: צעירים שחורים נופלים קורבן לירי מיותר יותר מאשר צעירים לבנים. אולי זו גזענות, אבל אולי זו גם תוצאתו האיומה והבלתי נמנעת של אינסטינקט הישרדות הנשען על ניסיון מצטבר, שהרי צעירים שחורים גם פושעים יותר מצעירים לבנים.
הבחנה סמנטית? לא במקרה הזה: אם המניע הוא גזענות, צריך לכוון את עיקר הטיפול לקהילה שממנה באים היורים. אם המניע הוא הישרדות, אזי עיקר העבודה הוא בטיפול בקהילת הנפגעים. וישנה כמובן אפשרות נוספת: לירי אין קשר לצבע העור, ומה שצריך לחקור הוא את רמת שיקול הדעת של קהילת המתנדבים אוחזי הנשק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם