חוזרים בגדול: הכירו את זוכי "פרס קריל"
הם ויתרו על הצעות מפתות בחו"ל ושבו לארץ כדי לקדם את מחקריהם. כעת הם זוכים בפרס היוקרתי הניתן בתחום המדעים המדויקים
"הגם שמדובר במחקר בסיסי, יש לו השלכות על מחלות ניווניות של המוח האנושי, כמו אלצהיימר, שמעסיקות כיום הרבה מאוד מדענים בעולם, וגם על אפילפסיה ודיכאון", אומר ד"ר אולנובסקי. "אותם אזורי מוח שאני חוקר בעטלפים הם הראשונים שנפגעים אצל אדם הלוקה באלצהיימר ותאי העצב שלהם מתים. כל השאלות המדעיות שלא ניתן לברר בחולדות, בעכברי מעבדה ובבני אדם - אפשריות עם עטלפים".
הצוות שלו מדביק משדרי אלחוט זעירים לעטלפים - לגוף שמשקלו לא יותר מ150- גרם - מודד את הפעילות החשמלית בתאי מוח בודדים, גם אלו המשמשים להם כמצפן, המקודד לכיוון הראש בעת שהם עפים במרחב. "הדבקנו להם נווטנים, מכשירי ג'י-פי-אס הכי קטנים בעולם, בערך רבע מגודל קופסת גפרורים, והנתונים שנקלוט במשך חודשיים ינותחו במחקר. כבר עתה גילינו לראשונה שבעזרת הראייה הם בונים לעצמם במוח מפה של אזור ששטחו 100x100 קילומטרים, וזה בנוסף למערכת הסונאר, איכון על פי הד, המעניקה להם יכולת לאסוף מידע חושי על הסביבה.
ד"ר אולנובסקי, בן 43 (נשוי+3) שב לישראל לאחר שלוש וחצי שנות פעילות באוניברסיטת מרילנד בארצות הברית, שבה הוא נחשב אחת ההבטחות הגדולות. אולנובסקי קיבל הצעות מלא מעט מוסדות מדע ומחקר יוקרתיים, ובהם MIT רב המוניטין. "רציתי לחזור לישראל," הוא ממהר להדגיש. "אפשר לומר שזה היה גם מסיבות ציוניות."
ביום שלישי, בטקס שייערך במוזיאון המדע בירושלים, יקבל חוקר העטלפים מרחובות ושבעה חוקרים מצטיינים בני 45-31 ממוסדות נוספים את פרס "קריל" מטעם קרן "וולף" למדענים מתחום המדעים המדויקים שבחרו לבנות את עתידם האקדמי בישראל, כלומר לחזור אליה משהות בחו"ל ולהתמסר למחקריהם בארץ. ככל הידוע, פרס על חזרת חוקרים למדינה הוא ייחודי לישראל.
מנכ"לית קרן וולף, ד"ר ליאת בן-דוד: "הזוכים הם ללא צל של ספק ההבטחות הגדולות ביותר של המחקר המדעי שלנו לשנים הבאות."
דינה ברניקר, יו"ר בפועל של הקרן, מוסיפה: "מאות מדענים ישראלים מצטיינים שסיימו את לימודיהם בארץ נוסעים לחו"ל לפוסטדוקטורט ונשארים שם כיוון שהם זוכים למשרות נכבדות ולתנאי מחקר מצוינים שהמוסדות להשכלה הגבוהה בישראל מתקשים להעניק".
"קרן וולף, החותרת לקידום מצוינות במדע ובאמנות, תורמת
הפרס, עשרת אלפים דולר לחוקר, נושא את שמה של משפחת הנדבנים היהודית גיטלה ובנימין קריל. קריל, שנולד בגרמניה, ברח לאורוגוואי עם עליית הנאצים לשלטון ועשה שם את הונו בתעשיית הטקסטיל. לפני חמש שנים נפטר בנימין קריל בגיל .95
זוכה נוסף בפרס השנה הוא ד"ר עידו ברסלבסקי, בן 45 (נשוי+2) מהאוניברסיטה העברית. ברסלבסקי ויתר על קריירה בחוג לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת המדינה באוהיו, בעיירה הקטנה אתנס (אתונה), שבה כבר הגיע למעמד של פרופסור חבר, ושב לפקולטה לחקלאות ומזון ברחובות כדי לעסוק במחקר חלוצי בקרח ובהקפאה עמוקה.
"קיבלתי בארצות הברית הצעה מפתה לקביעות, אבל החלטנו, אשתי ואני, לחזור. היה שם נעים מבחינה אקדמית, אבל אתנס היא 'חור' מבחינה תרבותית ומאוד התגעגענו לישראל. כן, הבנות, שנולדו בארצות הברית, מתגעגעות לחודש של שלג, אז פיצינו אותן כאן בטיול לחרמון".
בארצות הברית פיתח ברסלבסקי שיטה אופטית למעקב אחרי הדנ"א לזיהוי מהיר של שינויים המתרחשים בחומר הגנטי ובעלות הנמוכה משמעותית משיטות אחרות. יש אומרים שבכך חסך מאות מיליוני דולרים לתעשיית הביו-טכנולוגיה.
באחרונה - וכבר בישראל - זכה ברסלבסקי במענק מחקר מהגדולים מסוגו, בסך 1.5 מיליון יורו מהאיחוד האירופי. "בדיעבד אני מאוד מרוצה מהשינוי שעשיתי - גם שחזרתי וגם שעברתי לתחום מחקר בנושא אחר", הוא אומר. לנושא המחקר שלו השלכות על ייצור גלידה דלת שומן, שבזכות חלבונים ייחודיים, נוגדים ומונעי קפיאה, תצטיין בחיי מדף ארוכים במיוחד (נאמר עליה שתהיה הפיתוח מהפכני החשוב ביותר זה 40 שנה בטכנולוגיות גלידה). המחקר גם עשוי לסייע בצמצום נזקים בתהליכי הקפאת איברים המיועדים להשתלה, שזה נושא חדש לחלוטין, לדברי ברסלבסקי.
צעיר חתני הפרס השנה, ד"ר אלכס ברונשטיין, נשוי בן ,31 מאוניברסיטת תל אביב, חזר, לדבריו, לאחר הרפתקת יזמות בעמק הסיליקון לצד פעילות מחקרית באוניברסיטת סטנפורד. ברונשטיין העדיף את ישראל על קריירה בארצות הברית. "לא רציתי להישאר שם, גם מסיבות תרבותיות. הרגשתי שכאן מקומי," הוא מדגיש.
ברונשטיין נולד ברוסיה, בסמוך למוסקבה, ועלה לישראל לפני 20 שנה. "את כל התארים שלי קיבלתי כאן, בטכניון," הוא אומר. תחום מחקרו חדשני וייחודי: שיטות תיאורטיות וחישוביות בגאומטריה מטרית. יישומן הוא בין השאר בראייה ממוחשבת, בבינה מלאכותית, בראייה תלת-ממדית לרובוטים, בחיפוש אחר תמונות וידיאו באינטרנט, לרבות פייסבוק, וידאו בלוג, ווב טי.וי ותמונות רפואיות.
ד"ר גיל אלכסנדרוביץ, בן 39 (נשוי + 2) הקים בטכניון את מעבדתו בתחום הפיזיקה של פני שטח. הוא חזר משבע שנות עבודה באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. "קיבלתי שם הצעה די מפתה מ'הרויאל סוסייטי,' אגודה מדעית מהוותיקות והיוקרתיות בעולם. דובר על תוכנית לשבע שנים לעסוק במחקר ובהרצאות, בכל מוסד שארצה, עד שאמצא את מקומי לקביעות. אבל ההחלטה הייתה משפחתית: חוזרים," מסביר אלכסנדרוביץ.'
הוא שב לטכניון, ובנה צוות בן שישה מדענים וטכנאים. "מבחינה אקדמית טוב לי כאן," הוא מדגיש. מחקריו עוסקים בתהודה מגנטית גרעינית, שלדבריו "חשובים לחקר פני השטח של חומרים. התעשייה זקוקה לכך, גם פעילויות בחלל ולמחקרים הקשורים באסטרופיזיקה כמו היווצרות כוכבים ושמשות." כמה מענקי מחקר הועמדו לרשותו לשם כך.
מאוניברסיטה יוקרתית לא פחות, הארוורד שבבוסטון, חזר ד"ר ארז לבנון, בן 39 (נשוי+4) למעבדתו באוניברסיטת בר-אילן העוסקת בחקר הגנום האנושי. לבנון שהה בארצות הברית בלימודי פוסט-דוקטורט. "לא הגשתי שום בקשת מועמדות למשרה קבועה שם, אבל אילו עשיתי זאת מן הסתם הייתי מצליח. רצו שאשאר, אלא שלי היה ברור שאני חוזר עם המשפחה לישראל ושמקומי באקדמיה - רק כאן. בעניין הזה לא היו לי התלבטויות. מה שבטוח, לילדיי השהות שם הייתה חוויה."
לבנון מספר כי עבד לפרנסתו גם בחברת ביו-טכנולוגיה אמריקנית בשם קומפיו-ג'ם, שעסקה בביו-אינפורמטיקה (הקשר שבין ביולוגיה ומידע ממוחשב). מחקרו בישראל עוסק בתהליכים משתנים בדנ"א. "יש ביניהם כאלו שהם טבעיים, חיוביים וטובים, ולא רק גורמים להופעת מחלות."
יתר מקבלי הפרס יהיו: ד"ר לואיזה משי, מהמחלקה להנדסת חומרים באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, כלת הפרס היחידה השנה, חזרה לישראל מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בריסטול הבריטית. היא מתמסרת כאן למחקרים בתחום הננוטכנולוגיה, וחוקרת מאפייני מבנים בממדים האטומיים באמצעות טכניקות ייחודיות המכונות קריסטלוגרפיה אלקטרונית.
משי הספיקה כבר לצבור כמה פרסי הצטיינות, לרבות פרס "וולף" לדוקטורנטים מצטיינים. מלבד מחקריה, היא פעילה באגודות מקצועיות עולמיות שונות, וגם ארגנה בתי ספר בין-לאומיים בבלגיה ובאיטליה ללימוד שיטות חדישות בקריסטלוגרפיה אלקטרונית.
זוכים נוספים הם ד"ר עמוס תנאי מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן, שמחקריו עוסקים בקשר שבין ביולוגיה, מתמטיקה ומדעי המחשב לדנ"א, והמתמטיקאי ד"ר יואל שקולניצקי, מהמחלקה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, שמחקריו עוסקים בכליה של "מלכת המדעים" לפתרון בעיות בביולוגיה.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום המדע -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם