רוקדים עם נינו
פסילתה של ח"כ אבסדזה מהשתתפות ב"רוקדים עם כוכבים" נובעת מקנאה. קצת הומור עצמי היה מפחית את מפלס האגרסיביות בכנסת

סיפור השופטת חיות מזכיר את מה שקרה בשבוע שעבר לח"כ נינו אבסדזה. חברת הכנסת (קדימה) זומנה לתוכנית הטלוויזיה "רוקדים עם כוכבים". ברור שאבסדזה הוזמנה לתוכנית משיקולי רייטינג ובזכות מעמדה בפרלמנט ולא בשל ביצועי השפגט המופלאים שלה. לו הייתה ממשיכה במקצועה לשעבר (עיתונאית), הסיכוי לקבלת הזמנה כזאת היה נמוך הרבה יותר.
גם ראש עיריית בת ים, שלומי לחיאני, הוזמן על תקן של קוריוז. בניגוד לאבסדזה, איש לא עמד בדרכו (למעט תנועת אומ"ץ), אף שהמשטרה המליצה להעמידו לדין.
אבסדזה רצתה להשתתף בתוכנית כי הבינה שמדובר בחשיפה מרעננת וחיובית עבורה. בזכות התוכנית, ייתכן שהיה ניתן סוף-סוף גם לבטא נכון את שם משפחתה. למרות זאת, קנאי הכנסת הישראלית מנעו ממנה את החוויה. היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, תירץ ברצינות ש"הדבר עלול להתפרש כטובת הנאה ועלול להוביל למצב של ניגוד עניינים". גם ועדת האתיקה של הכנסת פסלה את ההשתתפות בתואנות דומות.
מדוע למנוע מחברת הכנסת השתתפות ב"רוקדים עם כוכבים"? קנאה, צרות עין ואולי גם קנאות ובערות הן הסברים אפשריים.
ההשתתפות תהפוך את חברת הכנסת לפופולרית הרבה יותר, וזה כבר יותר מדי לפוליטיקאים צרי האופק. הרי ברור שהזמנה לתוכנית לא תשוגר לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן או לאלי אפללו. חברי הכנסת מתנקמים באבסדזה, שאגב הייתה הפוליטיקאית היחידה שאנשי המחאה החברתית ברוטשילד הסכימו לחבק.
אבל לבד מצרות העין, מה שמדאיג הוא הרצינות התהומית שבה רשויות השלטון מתייחסות לעצמן. במקום לנתב את עודף האגרסיות לריקודים ולחיוכים, מעדיפים חברי הפרלמנט לפרוק את המתח באמצעות דברי נאצה והתקפות פיזיות.
היום זו שפיכת כוס מים על פרצופו של ח"כ ראלב מג'אדלה
במדינה עתירת מתיחות ביטחונית יומיומית ופלגנות בלתי פוסקת, קצת הומור עצמי היה מסייע להוריד את מפלס האגרסיביות. יו"ר הכנסת רובי ריבלין הוא איש רעים להתרועע. הוא ידוע כמספר לא רע של בדיחות ירושלמיות. בעבר חלק עם יושבי קרנות פוחזים פאנלים עתירי הומור. אני מציע למארגני "פסטיבל מספרי סיפורים" להזמינו להשתתף בחג הסוכות הבא. נראה איזו ועדת אתיקה או איזה יועץ משפטי ימנעו ממנו את התענוג.