לא למהר לתקוף
חלון הזמן לתקיפה באיראן עדיין לא נסגר. מטבעו הוא דינמי וישנן פעולות ואמצעים שניתן לעשות בהם שימוש כדי להרחיבו
ראשית, המאמץ הבינלאומי להטיל על טהרן עיצומים מגיע לשיאו. איראן נותקה בפועל, מהמשק הגלובאלי: היא אינה יכולה יותר לבצע העברות כספיות במגוון תחומים בנקאיים – מכה אנושה לכל משק מודרני. אם זה לא יעשה את העבודה, אמברגו הנפט המתוכנן על-ידי האיחוד האירופי אמור להיכנס לתוקפו בתחילת יולי ואיראן תאבד שוק נוסף לייצוא נפט.
ישראל תתקשה לקבל החלטה על תקיפת מתקני הגרעין בעיצומו של המאמץ הבינלאומי האינטנסיבי הזה – היא איננה רוצה להיראות כמי שהכשילה ניסיון זה הזוכה לתמיכה בינלאומית רחבה ולהצלחה לא מבוטלת.
התפתחות נוספת שתקשה על ישראל לפעול בעת הנוכחית קשורה לתחילת הדיאלוג עם איראן באפריל. התחדשות המו"מ תקשה גם היא על ישראל, לפחות בעודו מתקיים, להידרש לאופציה הצבאית משום שישראל עלולה להיראות כמי שחיבלה במאמצים הבינלאומיים לפתור את הסוגיה בדרכי שלום.
אמנם, ההידברות עם איראן לא הביאה עד כה לתוצאות המקוות, אך הן למערב והן לאיראן אינטרס להראות כי יש בהן ממש – איראן כדי להימנע מהחרפת הלחצים עליה, והמערב כדי לדחות הכרעות קשות.
חלון הזמן
ככלל, איראן מתמודדת עם מערכת לחצים כלכליים ופוליטיים מורכבת מבעבר והיא עשויה לזנוח את הקו המתריס – במיוחד אם היא תעריך שהסבירות לתקיפתה עלתה – ולהימנע, בעת הנוכחית, מפריצה לעבר נשק גרעיני. איראן לא נעה בקצב מהיר כפי שהיא יכולה, משום שהיא מעריכה כי חציית הסף הגרעיני תגבה ממנה מחיר כבד.
לישראל זכות להגן על עצמה בעצמה, אך יהיה לא נכון מבחינתה לפעול בעת הזו. אם הדיפלומטיה והעיצומים יתגלו לבסוף כאפקטיביים, מה טוב. אולם, אם הסנקציות לא יביאו לשינוי המיוחל במדיניות האיראנית, מידת הלגיטימציה להפעלת כוח מול איראן תגבר משמעותית.
באותו אופן, כישלון השיחות עם איראן, "ההזדמנות האחרונה לדיפלומטיה" אליבא דאובמה, יקל על ישראל משום שיוכח, למי שעוד זקוק להוכחה, כי ההנהגה האיראנית אינה מוכנה להתפשר בסוגיה הגרעינית.
אין ערובה לכך שבנובמבר, גם אם העיצומים והמו"מ לא ישיגו תוצאות, נשיא אמריקאי, דמוקרטי או רפובליקאי, יעצור את הפיתוח הגרעיני האיראני באמצעים צבאיים. אולם, בעיתוי זה תהיה לישראל מידה רבה יותר של לגיטימציה ההכרחית כדי לעמוד בהשלכות של פעולה זו ולתרום להצלחתה.