לא לזלזל בו
זה יהיה הקמפיין שינהל מופז מעכשיו ועד מערכת הבחירות: האינטרס של הציבור הוא שנתניהו לא יהיה רה"מ והאינטרס הזה עובר דרכו
מופז הוא אדם ממוקד באופן כמעט לא אנושי. החיים לימדו אותו שני לקחים: תמיד יש פתח, אם לא בדלת אז בחלון - שיעור שלמד לראשונה כשנכשל שלוש פעמים במבדקי הקצונה, ובסופו של דבר היה לקצין מצטיין ולרמטכ"ל.
שנית, במקומות שיש היררכיה, אנשים מסתדרים בסופו של דבר לפיה - כך היה כשהוקפץ בתוך פחות מחמש שנים דרך ארבעה תפקידי אלוף, ומונה לרמטכ"ל מעל ראשו של מתן וילנאי; כך היה כשהפך לשר הביטחון חודשים אחרי שהשתחרר מהצבא. לאנשים יש רגשות, אבל לאנשים יש גם אינטרסים, מה גם שמופז אינו יוצר סביבו אנטגוניזם מהסוג שמייצר אהוד ברק, למשל. בסופו של דבר האינטרס מנצח.
זה יהיה הקמפיין שינהל מופז מעכשיו ועד מערכת הבחירות: האינטרס שלכם, של 44 המנדטים שהצביעו קדימה, עבודה ומרצ בבחירות הקודמות, הוא שבנימין נתניהו לא יהיה ראש הממשלה, והאינטרס הזה עובר דרכי. ביבי לא עשה שום דבר בשלוש השנים האחרונות שיגרום למי שנתן ללבני 28 מנדטים, בסיסמה המוצלחת "ציפי או ביבי", לחשוב אחרת. אז לא כל כך משנה מה הוא חושב על מופז. כל מה שצריך הוא להזכיר לו איפה האינטרס שלו מונח.
פעל במערכות כוח
מופז יחזור על זה כמה שפעמים שצריך, בכמה מקומות שצריך. הוא יחזור על זה בבוקר ברדיו ובערב בטלוויזיה, כאילו לא השמיע את אותם דברים מאות פעמים קודם. הוא יחזור על זה כשם שלא היסס, כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, לעצור תקציבים למערכת שבה נשא בתפקידים כמעט 40 שנה, וכשם שלא היסס לכנות את נתניהו "שקרן" בעקבות הודעה שנמסרה על ידי מערכת הדוברות שלו. יהיה מי שיצחק ויזלזל, מופז אפילו לא ירגיש. החיים לימדו אותו שכל מי שזלזל בו ראה בסוף את גבו.
זה לא אומר שזה יצליח. מופז פעל עד היום רק בתוך מערכות כוח, שבהן סמכותו נגזרה מהתפקיד. בשנים שבהן היה שר הביטחון נהנה מהאצטלה הפוליטית של אריאל שרון, שעבורו היה מופז הנוח במיינסטרים.
כדי לעבור את המחסומים הלא פשוטים שמונחים בינו לבין קידום העגלה המקרטעת של קדימה, הוא לא יוכל להסתמך על פתרונות מהסוג שהרבה להפעיל
במשרד התחבורה: בעיקר הקמת ועדות, שמסקנותיהן אומצו כמו שהן ואחר כך לא קרה איתן הרבה. אותו דבר, אגב, קרה (או לא קרה) לרוב הרפורמות שעליהן הכריז במשרד הביטחון. הוא יצטרך להציג דברים של ממש ולשכנע שהוא אכן עומד מאחוריהם.
בעניין הזה, דווקא המיקוד שלו יכול לעבוד לרעתו, כי בוחרים מתקשרים עם מנהיג פוטנציאלי בדרכים אחרות. הרבה אנשים הצביעו ללבני כי חיבבו אותה באמת, גם אם היו להם ספקות לגבי יכולתה להנהיג. הרבה אנשים האמינו ליושרה; הרבה אנשים, ובעיקר נשים - שמעולם לא זכו למועמדת אמיתית לראשות הממשלה בישראל של אחרי המהפך - חשבו שהיא מסוגלת להיות מנהיגה מזן אחר.
מופז יצטרך לקנות אותם ביותר מהטענה שהאינטרס שלהם עובר דרכו. זה לא יהיה פשוט. אבל ההיסטוריה שלו מלמדת אותנו את מה שהחיים לימדו אותו: שיטת המיקוד פועלת. לא כדאי לזלזל בשאול מופז.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם