כל יום הוא יום האדמה
מאז יולי 2010, כשנהרס הכפר הערבי הבלתי מוכר "אל-עראקיב" והמאבק להכרה בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב התגבר, כל יום הפך להיות יום סולידריות
מאז יולי 2010, כשנהרס הכפר הערבי הבלתי מוכר "אל-עראקיב" והמאבק להכרה בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב גבר, כל יום הפך להיות יום האדמה והסולידריות.
מאז אותו יום נהרס הכפר הבדואי "אל-עראקיב" 36 פעמים, כשכל ניסיון לבנות את מה שנהרס בו מחדש נתקל במבצע של כוחות הביטחון והיחידות המיוחדות של המשטרה, במפגן אלים שמעיד על מסר סמוי שמעבירה ממשלת ישראל לבדואים בנגב ופירושו:"אם תתנגדו לפינויים בעתיד נפעל בכל הכוח", וזה מסר מסוכן מאוד שמחזיר אותנו לימים שחורים בהיסטוריית היחסים הרעועים בין המדינה ואזרחיה הערבים.
לנוכח עובדה זו ולאור התנגדותם העיקשת של הערבים הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים לפנות את בתיהם ומאהליהם, המצב בנגב הולך והופך למורכב יותר. מצד אחד מדובר בכפרים שסובלים ממחסור של השירותים הבסיסיים, כמו מים וחשמל וכבישים ותחבורה ותשתיות, שתושביה נלחמים על השגת הכרה מהמדינה, ומצד שני תושבי הכפרים נתקלים ביחס אלים ועוין ומפלה וגזעני ומקפח, ומוגדרים כפולשים לאדמה שאינה אדמתם, למרות שחלק גדול מכפריהם קיימים מלפני קום המדינה.
מציאות קשה זו ממחישה עוד פעם את התהליך המובנה של ממשלות ישראל שמטרתו להכניע את הבדואים בנגב מנקודת מבט שהם הפכו לאיום דמוגרפי, בדיוק כמו שהיה ונשאר היחס לאזרחים הערבים בצפון ובגליל והמדיניות המפלה שמונעת את התפתחותם הטריטוריאלית בעריהם וכפריהם, שעלולה ליצור עימות שיגרום לעוד נקודת שבר נוספת ביחסים בין אזרחים ערבים והמדינה ומוסדותיה.
ולאירוניה אני אגיד: הממשלה מצאה פתרון למצוקתם של החרדים בתכנון להקמת העיר "חריש" בוואדי עארה, באזור של רוב ערבי. נשמע לכם מוכר?
גם השירות הצבאי לא ימנע את האפליה
יש להסיק את המסקנות מאירועי יום האדמה ב-30.3.1976 והרג אזרחים ערבים חפים מפשע מירי של כוחות הביטחון, כתגובה למחאתם על הפקעת אדמות סח'נין ועראבה ביום שהפך לסמל המאבק של האזרחים הערבים על שוויון זכויות.
לכן אני חושב שהשינוי החברתי שמייחלים לא רבים מאזרחיה של מדינת ישראל, צריך להתחיל בתהליך של העדפה מתקנת לאזרחים הערבים שקופחו לאורך שנים, על ידי אישור תוכניות פיתוח לעריהם וכפריהם בגליל והמשולש והנגב , ועל ידי סיומה של מצוקת הדיור של כל אזרח במדינה, במיוחד הזוגות הצעירים, אישור תוכניות מתאר ליישובים הערביים והכרה ב"כפרים הבלתי מוכרים" של הבדואים בנגב, שתסיים את הסאגה הבלתי פתורה של הכפרים הבדואים
- במקום מראות הרס בתים ובולדוזרים ועיכובי תוכניות מתאר.
מדינת ישראל הדמוקרטית צריכה להיות מחויבת לשוויון אמיתי בין כל אזרחיה, להכיר ב-40 כפרים בלתי מוכרים בנגב, לשמור על אזרחיה הערבים ולשרת אותם בכבוד ולא לערער על זכותם לקבל זכויות שווים בשאלת הנאמנות.
כמו כן צריכה המדינה להפסיק באופן מיידי את היחס התוקפני למיעוט הערבי שנושא תעודת זהות כחולה ככל אזרח מהשורה במדינה. ולסיום, מילה לכל מי שיגיד שהערבים לא משרתים בצבא ולא חל עליהם גיוס חובה לכן לא מגיע להם זכויות שווים: הוכח כבר ששום שירות צבאי או אזרחי יחסוך מהערבים את היחס המפלה. תשאלו את החיילים הבדואים שבתי הוריהם נהרסו בנגב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם