לא הבן של כולנו
בזמן שהושב ארצה ישראלי שהוחזק בלבנון חצי שני, העדיפו בתקשורת לסקר את פגישת רה"מ עם גלעד שליט. כך זה כששמך אחמד דעייף
לתאר שהות של בעל תעודת זהות כחולה אצל "החיות האלה", כפי שאהב לומר אריאל שרון), והנה אתמול הוא שב לביתו.
הפרשה מוזרה במקצת: לפני חצי שנה יצא האזרח לשחות ואז נסחף, או שחה, לעבר לבנון, שם עלה על החוף ונעצר על ידי הרשויות המקומיות. תקופה ארוכה הוטל איפול על הסיפור הזה, אבל היא הנותנת: אזרח ישראלי היה מצוי בידי מדינה ערבית - ואיש לא דיבר על כך, ואיש לא התעניין בכך, ואיש לא כתב על כך בעיתון, ולא הוקמה עמותה לשחרורו, ולא נעשתה התגייסות ציבורית לטובתו, וגם אתמול, שעה שהושב ארצה, לא סיקר את האירוע שום אתר אינטרנט, להוציא NRG.
איך זה יכול להיות? שהרי אך לפני מספר חודשים סערה הארץ כשתושב ישראל לשעבר, אילן גרפל, נעצר בידי המשטרה המצרית באשמת ריגול והתססה של אירועי הדמים בקהיר. וממשלת ישראל התערבה ופעלה בערוצים דיפלומטיים חשאיים, והאמריקאים בחשו גם הם, והציבור בישראל נדאג, וכלי התקשורת סיקרו בעניין רב, וביום שבו שוחרר - נפתחו כל מהדורות החדשות בידיעה וכל אתרי האינטרנט העמידו את הסיפור בכותרת הראשית שלהם. כי אחרי הכול, הצלחנו לחלץ עוד אחד משלנו משבי החיות.
סתם אחד
ואתמול, במקרה או שלא במקרה, בשעה שנציגי הצלב האדום השיבו את הישראלי למעבר ראש הנקרה, התחבק ראש הממשלה נתניהו עם גלעד שליט - השבוי הכי סלבריטי - ואביבה ונועם הודו וראש הממשלה התעניין במצבו והחמיא לו על משקלו שתפח.
באותה שעה בדיוק ביקשה אמו של האזרח הישראלי לראותו במעבר הגבול. רק להציץ בו הצצה חטופה כדי לראות את בנה לאחר חצי שנה שבו לא ידעה אם ישוב לזרועותיה אי פעם, אם ישרוד את המעצר או יימק בכלא ואולי ייפול ביד סוהריו - אבל הרשויות הקשו את עורפן.
שום אולפן לא נפתח במיוחד ושום עיתונאי חשוב לא נעצר כדי לחקור או
לכתוב בעניין, או לזעוק את זעקת האם. אחרי הכול - זה אינו סיפור חשוב באמת. והוא אינו חשוב בגלל שמו של גיבורו - גיבור של פרשה לא פחות מדאיגה מזו של אילן גרפל, שעושה עכשיו בארצות הברית וקרוב אל המדינה הזאת ואל חיי האזרחים כאן ואל גורלם כמו כל אמריקאי, גם אם שמו הפרטי מצלצל ישראלי.
והוא הרבה פחות חשוב מגלעד שליט, שהוא אחרי הכל "הילד של כולנו". האסיר הישראלי ששב אתמול לארצו ולביתו אינו הילד של מדינת ישראל. הוא לא הבן של כולנו, כמו גלעד שליט. הוא סתם אחד, שלא שפר עליו גורלו, והוא נולד כאן בישראל עם השם אחמד דעייף.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם