שלא כדרך הטבע: אליפות שלא היתה כאן
למרות כל מצקצקי הלשון והפיינשמעקרים שמביטים על האליפות הזאת בעין עקומה, תרשו לי לומר שאין לכם מושג. זאת אליפות שלא היתה כאן 64 שנים, וספק אם תחזור בגלגול הזה
רן בן שמעון חוגג עם הצלחת. האמא סילבי השקיפה מלמעלה צילום: דני מרון
לאותו טור מכוניות בלתי נגמר ובלתי נמנע שכולו דגלים וגברים צעירים חשופי חולצה שתוקעים בזמבורות, בתופים ובמצילתיים "קרית-שמונה אלופה, טרילי די טרילי דאם." נו, טור מטורף, כזה שכמותו רואים תמיד בסוף חודש מאי במילאנו ובאתונה, בברצלונה ובת"א, בחיפה, במנצ'סטר ובמינכן.
עוד על האליפות ההיסטורית:
הגדולה בהיסטוריה: חלום הגליל של ק"ש
עם ארבע כוכביות: איזה אליפות מרשימה
בדלת האחורית: הדאון של ק"ש עוד יגיע
כמו באמריקה: האליפות של איזי שירצקי
לא טור ולא נעליים. אנחנו רק בתחילת אפריל, וזה לא תאריך לחגיגות. אישה מפוהקת בחלון ממולנו חשבה שאנחנו מטורפים להסתובב ככה בחוץ באמצע הלילה, אווררה כרית שינה והגיפה ברעש גדול את התריסול.
המשכנו לחפש אושר ברחובות או לפחות נורות צבעוניות של יום העצמאות על עמודי החשמל, אבל לשווא. רק חושך וצלמוות. לרגע נרעדתי בבהלה. יכול להיות שהגעתי בטעות לעפולה?
אבל ככה זה פה. לא חוגגים מראש, לא פותחים פה לשטן ולסרטן, לא אופים עוגות ולא בוצרים את הענבים שמהם ישתו יום אחד את היין לזכר האליפות העצומה הזאת.
למרות כל מצקצקי הלשון והפיינשמעקרים שמביטים על האליפות הזאת בעין עקומה, תרשו לי לומר שאין לכם מושג. זאת אליפות שלא היתה כאן 64 שנים, וספק אם תחזור בגלגול הזה. זו אליפות שנקבעה 17 דקות לפני 23.00 שלא כדרך הטבע.
שחקני קרית שמונה חוגגים אליפות היסטורית, אתמול בקריה
צילום: דני מרון
מועדונים מסוגה של קרית-שמונה, עם תקציב כזה, ומפריפריה כזאת, כבר לא זוכים בימינו באליפות. לא כאן ולא בשומקום. מועדונים כמו קריתשמונה לא יכולים לחצות את הרוביקון ולעמוד מול הכסף הגדול והגלריה הענקית של כוכבים שמציפים את הקבוצות בערים הגדולות בעולם.
שחקן העונה אולי לא יגיע מהאלופה הזאת, כי אין אחד שהיה משכמו ומעלה, אלא אותו אגרוף מאוחד שעלה בכל שבוע וממנו דהרו עמוס, גבאי, צדק, טיבי, לוי, גרזיצ'יץ,' סולארי, רוצ'ט, אזולאי, בדש, אבו-חצירא, ניצן, עאבד, חסארמה, נג'ובו, אלישע, מאטוביץ'
וגזל. אגרוף שהכניע את הגדולים, העשירים והזחוחים ויכול היה להם.
נשיקה וחיבוק לא ראינו בין הארכיבישוף איזי שירצקי והאדריכל רן בן שמעון על הבמה, אבל אבו-חצירא בנאום הניצחון, ואיתו העיר כולה, הבהירו שלא ייגמר לעולם. אבל זה ייגמר ויתחיל מחדש, והאלופה החדשה תתחיל מחדש במסע הארוך שלה, שיספר שלא מדובר בעוד סיפור קטן של חורף.
מי שבא, הרוויח. ומי שלא, הפסיד. והיתה אחת שלא יכלה לבוא: האמא סילבי בן-שמעון. היא השקיפה אי שם מלמעלה, ליד כוכב הצפון, לעבר התכשיט שלה. מזל טוב ונשיקות היא שלחה למטה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם