מלחמת מצרים: תלאות הבחירות לנשיאות
המינוי המחודש של מי שהיה סגנו של מובראק, מצהירה המועצה הצבאית כי אין היא מתכוונת לוותר לארגון האחים המוסלמים. על כס הנשיאות
מן הצד האחד: המועצה הצבאית העליונה ושרידי משטרו של חוסני מובארק; מן הצד האחר: תנועת "האחים המוסלמים", שרומסת כל הבנה או הסכם קודם בדרך למדינת הלכה במודל איראן.
לפני יותר משנה, עם סילוקו של מובארק ותפיסת השלטון על ידי המועצה הצבאית, היה נדמה שהצדדים מצליחים להסתדר.
ראשי הצבא חתמו על הסכם לא רשמי עם "האחים המוסלמים" מתוך הבנה שהם הכוח הפוליטי המרכזי במצרים, שאף עשוי לנהל את המדינה בשנים הבאות עליה לטובה. בתמורה הבטיח הצבא לעצמו חסינות מניסיונות הפיכה ועצמאות במוסדות המדינה כשאלה ייבחרו, והדרך לשלטון הרמוני נראתה סלולה.
כחלק מאותה הרמוניה נמנעו "האחים המוסלמים" מלקחת חלק בהפגנות נגד הצבא - בשעה שהמהפכנים הצעירים דווקא כן השתתפו בהן.
ואז הגיעו הבחירות לפרלמנט המצרי, שבהן זכתה "מפלגת החירות והצדק" ברוב גדול של מושבי הבית התחתון - והוכיחה עד כמה כוחה בציבור גדול.
היוצרות התהפכו בהדרגה: לפני כעשרה ימים הודיעו ראשי התנועה, בצל המצב הכלכלי הקשה במצרים, כי ברצונם לפטר את ממשלתו של גנזורי
הצעד הבא היה השתלטות על הוועדה שהקימה בשבוע שעבר הממשלה במטרה לנסח את החוקה החדשה של מצרים. בכירי "האחים המוסלמים" דרשו ש-50 אחוזים מחברי הוועדה יהיו מהפרלמנט שבשליטתם, כשהשאר ימונו ממגזרי הציבור השונים.
בימים האחרונים אכן התחוור כי לא פחות מ-75 מחברי הוועדה הם אכן איסלאמיסטים. הדרך לחוקה איסלאמית מעולם לא נראתה קצרה יותר.
הפרק האחרון במלחמה הזו, לעת עתה, היה הרצתו של חיירת שאטר לבחירות לנשיאות. אחרי שכבשו את הפרלמנט והשתלטו על החוקה, כיסא הנשיא נראה כמו מטרה בת השגה - גם אם הדבר כרוך בפגיעה באמינותם, לאחר שהבטיחו בעבר כי לא יציגו מועמד לנשיאות.
אך האם מצרים באמת מעוניינת בנשיא ברוח האיסלאם? ספק רב. ההצבעה ההמונית ל"אחים המוסלמים" הייתה במובנים רבים הצהרת העצמאות של העם המצרי בעידן פוסט-מובארק.
יש להניח כי ברגע האמת המצרים לא יסכימו לחנוט את נשותיהם ברעלות, למנוע מעצמם אלכוהול ולהחיל עונשים בנוסח כריתת ידיים על פושעים. הפגנות שמתקיימות ברחבי מצרים בימים האחרונים נגד "האחים המוסלמים" מעידות על כך יותר מכל.
במינויו של סולימאן מצהירה המועצה הצבאית כי היא לא מתכוונת לאפשר למצרים להפוך למדינת הלכה. ראש המודיעין הצבאי לשעבר אמנם נחשב לאיש המשטר הקודם, אבל גם ידוע כאדם מתון ואהוד שלא נגוע בשחיתות.
הסיבה שגרמה למובארק למנות אותו לסגנו רגע לפני שהופל מכיסאו בבושת פנים היא שעשויה להחזיר אותו לארמון הנשיאות. אתה מוכרח להתמודד, הסבירו ראשי הצבא לסולימאן בימים האחרונים, אחרת המדינה תיפול לידי האיסלאמיסטים. אתה היחיד שיש לו סיכוי להציל את מצרים.
האם המועמד בן ה-76 יצליח במשימה הכבדה שהוטלה על כתפיו? האם יהיה הנשיא המתון שמצרים והמערב מקווים לו? למען עתיד הסכם השלום עם ישראל, יש לקוות שהתשובה לשתי השאלות תהיה חיובית. עם זאת, ברור שאפילו אם ייבחר, צפויה לו התמודדות קשה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם