למה אובמה יכול?
נשיא ארה"ב יכול לשחרר את פולארד וכדאי לו לעשות כן: העיתוי מתאים, מעמדו איתן ואין כל חשש שייחשד בקרבה יתרה לממשלת ישראל
- אסתר פולארד לפרס: לא רוצה להיות אלמנה
- הידרדרות במצבו של פולארד: חשש ממשי לחייו
אם כך היה או לא היה, קשה לדעת. יכול להיות שביידן רק רצה למשוך את האש אליו, להציל את הנשיא מביקורת. יכול להיות שרצה להוכיח לרבנים שכוחו גדול, שבלעדיו לא יהיה שחרור.
כך או כך, מה שאמר לרבנים בפלורידה עלה לו בפגישה נוספת, הפעם עם מנהיגים יהודים כמלקולם הונליין מוועידת הנשיאים ואייב פוקסמן מהליגה נגד השמצה - ועוד כמה רבנים, למקרה שלא ראה מספיק; נשיא "האיחוד האורתודוקסי", הרב שמחה כץ, סגנית הנשיא של "אגודת הרבנים" הקונסרבטיבים, הרבה ג'ולי שונפלד, ונשיא האיחוד ליהדות רפורמית, הרב אריק יופה. תראו איך באמריקה היהודים יודעים לשתף פעולה.
הביקור אצל ביידן עבר בשלום. סגן הנשיא לא הבטיח דבר, אבל הבטיח לחשוב, לשקול. זה שינוי לטובה בהסתברות לשחרורו של המרגל פולארד: מהתנגדות אוטומטית עברו המחליטים לעמדת בחינה; כך הנשיא ברק אובמה וסגנו ביידן, כך גם מי שיתמודד מול אובמה במערכת הבחירות, מיט רומני הרפובליקני, שסירב בפגישה דומה עם מנהיגים יהודים להתחייב לשחרור, אך ניאות להתחייב לבחינה של הנושא.
המועמד שקדם לרומני במרוץ מול אובמה, ג'ון מקיין, כבר הודיע שהוא תומך בשחרור. אך זו הודעה מאוחרת: מקיין נזכר כשכבר לא היה מועמד לנשיאות. ממילא, הנסיבות לשחרור הבשילו: מנהיגים חשובים בשתי המפלגות, וגם בקרב מי שעמדו בראש הצמרת הביטחונית האמריקאית, כבר הביעו תמיכה. הקהילה היהודית, שנרתעה במשך שנים ארוכות מסיבות מובנות מהתגייסות למען פולארד, מתיישרת לאטה עם הקו התומך בסיומה של הפרשה העגומה הזאת.
לנשיא אובמה יש יתרון מובנה בגיבוש החלטה על שחרור: הוא לא ייחשד כמי שעושה זאת בגלל קרבה יתרה לממשלת ישראל. גם העיתוי יחסית נוח: מערכת הבחירות עוד לא ממש בעיצומה. הנה סימנים חיוביים המחייבים את המשך המאמץ המרוכז המתנהל כעת למען השחרור.
ישנם, כמובן, גם מכשולים המכבידים על השחרור. התנגדות נמשכת בכמה מזרועות המודיעין האמריקאיות, שקשה להעריך מבחוץ את עוצמתה ואת השפעתה על הנשיא. אבל יותר ממנה, צריכה להתברר הסיבה לשחרור. בניגוד לעמדה המקובלת בישראל, אובמה לא צריך סיבה מיוחדת כדי להמשיך לקיים את מאסרו של פולארד. המאסר הוא ברירת המחדל הנוחה והפשוטה. אובמה צריך סיבה כדי לשחרר
נדמה ששאלת הסיכון נוטרלה יחסית למצב בעבר. קשה לדמיין מי יתקוף את אובמה ומי ינסה לפגוע בו פוליטית כתוצאה משחרור מעין זה. ומצד שני, מניע חיובי עדיין אין. פולארד היה אמור לשמש בעבר קלף נוסף במיקוח המדיני - כך כאשר כמעט שוחרר בעסקת קלינטון-נתניהו - אך בהיעדרו של תהליך מדיני אין צורך בקלפים.
הוא היה יכול גם לשמש כג'וקר לחיזוק תמיכת הבוחרים היהודים באובמה במקרה שמעמדו יהיה בסכנה, אלא שסקרים המתפרסמים לאחרונה, כולל בשבוע שעבר, מלמדים כי מצבו של אובמה בקרב הבוחרים היהודים סביר ואף למעלה מכך. ובכל זאת נדמה שאובמה יכול וששאלת הכדאיות קיבלה מענה, לפחות חלקי, כשפולארד הובהל לבית החולים בערב הפסח.
כדאי לאובמה לשחרר אותו כדי להימנע מכאב הראש ומהדאגה לשלומו הכרוכה בהמשך מאסרו. הוא יוכל לעשות זאת בקרוב, עוד לפני שיחל המרוץ הרשמי לבחירות, כדי לא להיחשף במהלך פוליטי שקוף מדי תוך כדי המרוץ, או מיד לאחר הבחירות, בעיקר במקרה (הסביר למדי) שינצח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם