אבא הלל פינת תחריר
שלטון אבי לוזון בהתאחדות מזכיר את חודשיו האחרונים של מובארק. ניצחונו הערב כאוהד עלול להיות הפסדו מחר כיו"ר. אם הצדק לא ייראה, אנשים לא יקנו בעונה הבאה מנויים
חשש בהפועל חיפה: חטיב יזדקק לניתוח בעינו
מאז המהומה בפ"ת ועד הבוקר מתבצע ניסיון שיטתי, ציני ומסוכן של בכירי ההתאחדות לבנות מציאות חדשה. לספר לנו סיפור אחר ממה שכל אחד היה יכול לראות על הדשא בסיום המשחק. השורה התחתונה של הניסיון הזה להלך אימים הוא כתב אישום שהגיש תובע ההתאחדות, שלום אבן עזרא, בו אין אפילו הפרדה סעיפית בין מכבי פ"ת והפועל חיפה. גזירה שווה על השתיים - "התפרעות, תגרה, תקיפה בנסיבות מחמירות, התנהגות בלתי ספורטיבית של שחקנים וממלאי תפקיד בנסיבות מחמירות".
ככה, בלי למצמץ. לא סעיף נפרד, אפילו לא פסיק וגם לא מקף מפריד. "מכבי פ"ת והפועל חיפה". שחקני שתי הקבוצות ומאמן שוערי פ"ת, עמי גניש, זוכים לסעיף נפרד של פגיעה והשתתפות בקטטה בנסיבות מחמירות.
שמו של יגאל ממן, הגיבור הראשי, זה שבעט בפניו של עלי חטיב, לא מוזכר בכתב האישום כיוון שבמשך עשרות שנים ממן הוא סוג של נוסע סמוי, נוכח-נפקד בפעילות הקבוצה, אחד שלא רשום ברשומות, אבל אחראי למשימות מיוחדות במועדון. למשל מתן עדות במקרה בו נטען על אבי לוזון שקילל שופט. זה מחריד שמועדון כדורגל בליגת העל, שמזוהה עם יו"ר ההתאחדות, ואמור לדקדק בנהלים, מחזיק כמו בעולם התחתון, סייען צללים שכזה, שנושא תג רשמי של מועדון בזמן משחק. אחרי שבעט בחטיב, נמלט החמקן הזה מהאיצטדיון, עד שנעצר.
אבל כל אלה דברים בטלים. בכדורגל הישראלי מתנהלת היום מלחמת כל בכל. אני לא זוכר שנאה ויחסים טעונים כל כך בין מחנות האוהדים כמו היום. רק בנושא אחד מתאחדים המחנות ואוהדי הקבוצות כולם - במיאוס ובחוסר אמון מוחלט כלפי ההתאחדות והיושב בראשה.
כאן יכולים אוהדי הפועל ת"א ומכבי ת"א, יחד עם אנשי בית"ר ירושלים ומכבי חיפה, לקום ולעלות יחד שלובי זרוע על הבניין ברחוב אבא הלל בר"ג. נקעה נפשו של העם מאבדן הבושה של האנשים שהפכו את הכדורגל כאן לקומבינה גדולה, לאכסניה נוחה למצורעים.
רון עמיקם ממליץ לבית הדין ללכת לפי הספר, ולא לפי העיתון
מה שעצוב הוא שמלאכת הקודש להצלת הכדורגל מאותו חורבן שעומד בפתח מוטלת הערב על כתפיו של בית הדין המשמעתי, בעצמו ארגון עקום ששמו הרע הולך לפניו כבר שנים ארוכות. מוסד מנותק שבנה לעצמו דימוי בטלני ופולקלוריסטי והוציא תחת ידיו פסיקות קפריזיות, מהבטן, שביקשו בעיקר לרצות התלהמות ציבורית.
היו פסיקות מנותקות ופחדניות, ששנאת כדורגל, ולא אהבתו, נושבת מהן. לכן הסיכוי אפסי שדווקא עכשיו, מול הלחצים הכבדים של הקוזאקים הנגזלים מפ"ת, שמבקשים להפוך מתוקפים לקורבנות, נזכה להתעלות משפטית ולהחלטה שתשרת את הכדורגל הישראלי. אם בכל זאת יתרחש נס, לא תהיה לנו בעיה להודות שתלינו בבית הדין אשמת שווא.
מהו לדעתי עונש סביר? הרחקת ממן וגניש לחמש שנים ממגרשי הכדורגל, והורדת 3-2 נקודות לפ"ת שלא יוחזרו בערעור. הטענה שהורדת נקודות עלולה להשפיע על גורל היורדות לא תופסת. גם לבית"ר, שהיתה מעורבת העונה בקרבות הישרדות, הורידו שתי נקודות. שאר השחקנים מפ"ת ומחיפה שהיו מעורבים בתגרה - הרחקה משלושה משחקים.
שלטונו של אבי לוזון בהתאחדות מזכיר את חודשיו
ליו"ר יש עדיין מדברר אחד או שניים בתקשורת, אלי אוחנה כזה על תקן מוחמד חסנין הייכל, שהיה עורכו של שופר המפלגה "אל אהרם", ואולי עוד אחד, שחבים לו את פרנסתם. עד כדי כך הם זקוקים לו, שהם מגוננים עליו ברפלקס מביך וחסר מודעות עצמית.
לוזון, לא איש טיפש, תמרן את עצמו למצב שבו כל החלטה שתתקבל הערב תהיה רעה עבורו. הקלת יתר בעונש לפ"ת תחבר אותו אישית לבחישה הזאת, ותביא במוקדם או במאוחר לנפילתו. חומרת יתר תנבע בגלל שבית הדין ינסה להוכיח עצמאות מול יו"ר שמעולם לא ידע לייצר ממלכתיות והפרדה בתפקידו.
ניצחונו קצר המועד הערב כאוהד עלול להיות הפסדו מחר בבוקר כיו"ר. אם הצדק לא ייראה בבית הדין, אנשים לא יקנו בעונה הבאה מנויים, ההתעניינות תשקע, העבריינות תעמיק ותשלוט. בעונה הבאה העיתונים יסקרו בעיקר שייט, ואת המרוץ למדליות של קורזיץ ובוסקילה, גיל כהן, משיח וצוברי. כי הים לכולנו פתוח.
פרשנות משפטית: ביה"ד זקוק לרענון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם