איראן, איראן, איראן
לעתים נדמה כי ראש הממשלה סבור שרק איראן חשובה. טיפול בענייני המדינה זה מס שפתיים שיש לשלם כדי לעסוק בעיקר. טהרן זה כאן
נכון שמספר המטוסים שיישלחו לתקיפה עדיין לא ידוע, אבל עוד יש זמן. גם הפרט הזה כל הנראה ייחשף בקרוב. בעקבות התקיפה, דרך אגב, ימותו בסביבות 500 ישראלים, אולי קצת פחות, אולי קצת יותר. אבל מה זה עוד 100 ישראלים הרוגים לעומת הסרת האיום הגרעיני?
נתניהו רואה את עצמו כאיש שאמור להציל את ישראל משואה שנייה, שעלולה להגיע מכיוון איראן. הוא מאמין שזו שליחותו העיקרית בתור ראש ממשלה, ומאחר שכוחו הפוליטי רב, ניתנה לו הזדמנות בלתי חוזרת לממש את שליחותו.
כשאומרים עליו שאין לו דרך, שהוא מזגזג, שהחלטות שהוא מקבל בבוקר משתנות בערב, לא לוקחים בחשבון את הנושא האיראני. זו דרכו. זה חזונו וזה ייעודו. שם הוא לא מזגזג. הוא נחוש לחלוטין
להציל את עם ישראל - ויעלה כמה שיעלה. לא בכסף, כמובן. בדמים. בהרס. בחורבן.
נתניהו לא שומר בקנאות אין קץ על כיסאו, מוותר לכל מי שנראה לו שהוא מתחיל לאיים על שלטונו, בשביל ליישם את דוח טרכטנברג או להעניק לצעירי ישראל עתיד ומשמעות לחייהם כאן. הוא לא באמת מתעניין בחינוך חינם מגיל שלוש או בשמירה על שלטון החוק. לפי דרכו, צריך קודם כל להבטיח שיהיו כאן בכלל ילדים מגיל שלוש ומעלה.
האם רוח משיחית השתלטה על נתניהו?
שלטון החוק חשוב, אבל אם הכל ייהרס בתקיפה איראנית, למי אכפת מבתי משפט. הוא בטוח שהוא כמעט היחיד שמבין את גודל הסכנה. למה כמעט? כי גם אהוד ברק איתו במערכה. לכן צריך לשמור עליו קרוב ואישית. שני בוגרי סיירת מטכ"ל נגד האיום הגדול ביותר שידעה ישראל. ככה זה ביחידה. המעטים נועדו להציל את הרבים.
כמובן שאין לי, כמו לרבים אחרים, מושג אם ההערכות שלו בדבר אפשרות קצה של מדינת ישראל נכונות או לא. אני רק יכולה להיעזר בעניין הזה בטובי המומחים האמריקאים שסבורים שכרגע המצב עדיין בשליטה, ואולי יהיה כך בעתיד. צריך לחכות ולראות. מה שברור הוא שיש לנו זכות, כאזרחים מודאגים מאוד, לבחון את ההתנהלות של נתניהו באשר לקבלת החלטות לגבי הגרעין האיראני - וכאן הכל הופך מסובך יותר.
נתניהו מתנהל כמי שהתקיפה באיראן היא
הדבר היחיד שמעניין אותו. כל השאר הוא מס שפתיים שיש לשלם כדי לעסוק בעיקר. אחד שיודע היטב, לא חשוב מאיזו עדה, אמר לי שמדובר על אובססיה של ממש. וכדרכה של אובססיה היא חזקה הן מהמציאות והן מהאדם עצמו. ראש הממשלה בטוח שאם נחכה למלחמת מנע, נשלם על כך מחיר כבד. עלינו לצאת למלחמת בררה, כי אין אופציה של מלחמת אין בררה. מדובר על להיות או לחדול.
אין טענה שנתניהו אינו אחראי, אינו יודע לנתח היטב מהלכים או פזיז. הוא בהחלט אדם סופר-אינטליגנטי, שניתוחיו ראויים לתשומת לב רבה. הבעיה היא שכשרוח משיחית משתלטת על האדם, והוא רואה את עצמו כמי שבא להציל את עמו, לא תמיד יש חשיבות לניתוחים הלוגיים. מרגע שמסמנים רק מטרה אחת, ואליה מכפיפים הכל, נדמה שהכל ברור כשמש, רק שלא מבחינים שהשמש מתכסה עננים ומסתירה פניה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם