מלכוד השנאה העצמית
למה לבקר את העיוות השקרי של גינטר גראס, אם אפשר פשוט להיכנס בשר אלי ישי ולהכשיר את הקרקע לעוד פרובוקציות אנטישמיות
בעידן שבו הלך הרוח הפוליטיקלי קורקט שולט, אויבי ישראל השכילו לגרום לכל מערבי שדם קורקטי זורם בעורקיו לבוז לישראל על יחסה לפלסטינים, ומרוב בוז - להתעלם מהטרור, מהסרבנות המתמשכת להצעות שלום או אפילו מהסרבנות הפלסטינית להכיר בישראל כמדינה יהודית. עד עכשיו, המזל שלנו בגרמניה היה שהקורקטיות הפוליטית שם הייתה שונה: רגשות האשם כתוצאה מהשואה גברו על הכל.
בימים האחרונים נראה שהעידן הזה נגמר. באופן רשמי אולי נמתחת ביקורת בגרמניה על השיר שגראס פרסם, אך מתחת לפני השטח נפרץ סכר. התגובות ברשת וקבוצות הפייסבוק שתומכות בגראס מצביעות על תופעה חדשה: העם הגרמני מרגיש מספיק טוב כדי להצטרף לשאר ארצות אירופה המערבית ולהתאמן בקצת אנטישמיות אביבית, וכמה סמלי שזה קורה לקראת יום השואה שיצוין השבוע.
ביקורת על ישראל היא דבר מאוד לגיטימי. עם זאת, מה שפרסם גינטר גראס בשבוע שעבר לא היה ביקורת לגיטימית. אלה היו שקרים מעוותים: האשמת ישראל ברצון להשמיד את איראן היא הפיכה מוחלטת של העובדות בשטח. כך שבלי שום קשר לדעותינו המדיניות - האם לא הגיע הזמן שנבדיל בין ביקורת לגיטימית לבין אנטישמיות לשמה?
הבעיה היא שההיגיון הלאומי שלנו כנראה עובד קצת אחרת. אנחנו כבר לא מתייחסים
לשקרים של גינטר גראס כי הרבה יותר מצחיק וכיף להיכנס באלי ישי עקב התגובה החריפה שלו למילותיו של גראס. אז תגידו לי: איך זה שאנחנו תמיד מוצאים את עצמנו נגררים למחוזות המטופשים האלה וסוטים מהעיקר? אנחנו כנראה מעדיפים לשנוא את אלי ישי מאשר לבקר את גינטר גראס.
השנאה העצמית, כך נראה, הפכה אצלנו לערך הרבה יותר חשוב ומהותי מאשר כל דבר אחר. מעבר להוצאת קיטור, תוצאה שניתנת להשגה גם בשיעור קיקבוקסינג, זה נותן לנו דבר אחד בלבד: הנחת התשתית ללגיטימציה לשנוא אותנו. אם אנחנו שונאים את עצמנו עד כדי כך שנעדיף לבקר בחריפות את התגובה הישראלית מאשר את הפרובוקציה האנטישמית, מה אנחנו עושים אם לא מכשירים את הקרקע לעוד פרובוקציות כאלה בעתיד?
אנשים ששונאים את עצמם, כך טוענים הפסיכולוגים, לעולם לא ימצאו אהבה. אפילו אם מישהו יאהב אותם, הם ימשיכו להחזיק בדעה שהם כל כך לא ראויים עד כי אין סיכוי שיאמינו לאהבה של אדם אחר. האם למצב הקיצוני הזה הגענו כמדינה? ואם כן, האם אנחנו באמת יכולים להתפלא שישראל זוכה לכל כך הרבה שנאה מבחוץ?
סאגת הפואמה השקרית של גראס לא הסתיימה - היא צוברת כל יום יותר תמיכה ברשתות החברתיות. אפשר להמשיך להתקטנן על שטויות, אבל זה בכלל לא רלוונטי מה דעתכם על מדיניות הממשלה - אם אתם אזרחים ישראלים, המסרים השקריים האלו מרעים את מצבכם. אבל בעצם, יאללה, עזבו. מה זה משנה מה אנחנו תורמים במו ידינו לגורלנו המשותף? העיקר שתקענו את אלי ישי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם