עליונים עאלק
פירוק התאחדות הכדורגל וניקוי האורוות הם צורך קיומי לענף. הקמת גוף חדש, נטול פניות, היא צורך השעה. האוהדים רוצים את שקט
העליונים. דייני בית הדין, אתמול. ריח של סירחון צילום: דני מרון
זה לא בגלל שאני, חלילה, מטיל דופי ביושרו של לוזון. להיפך, אני בטוח שלוזון לא דיבר, לא פנה ואפילו לא רמז שהוא מעוניין בהקלה בעונש. אני כן משוכנע שכמו אלוף פיקוד שמגיע לביקור באחד מבסיסיו, והחיילים והמפקדים נרתמים למסדר ניקיון שלא היה כדוגמתו, כי הם יודעים מה ישמח את האלוף, כך קרה אתמול לעמי פזטל. סליחה, לעו"ד עמי פזטל, ולחבריו 'העליונים'.
הדיינים לקחו החלטה של ערכאה נמוכה ועשו ממנה בדיחה. כזו שמשפחת לוזון נקרעה מצחוק כששמעה אותה. בית הדין העליון הפך ברגל גסה את הכדורגל כולו לבדיחה, את עצמו לבדיחה, ובעיקר
את הדיינים שקיבלו את ההחלטה המקורית, רק לפני כמה ימים, לקוריוז.
ההתאחדות, בעידן הנוכחי שלה, יוצרת רושם שמוסדותיה השיפוטיים נחשבים לגופים לא רציניים. שמזכירות ההתאחדות מאוישת במספר אנשים שלא נחשבים לעפרונות הכי מחודדים בקלמר.
פירוק ההתאחדות וניקוי האורוות הם צורך קיומי לענף. הקמת גוף חדש, נטול פניות, היא צורך השעה. לפני הגולים המרשימים, אוהדי הכדורגל רוצים את השקט הבסיסי. זה שמבטיח התנהלות תקינה, למראית עין ובעיקר בפועל. יעקב שחר, ג'קי בן-זקן ודומיהם בעלי הקבוצות יכולים לכפות סדר וניקיון אמיתי בענף.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם