נפטרים מסמל השחיתות
הדבר האחרון שהמצרים היו רוצים זה לפגוע בבעלי המניות בחברת EMG, מובילת הגז לישראל. כעת גורל כספי המשקיעים מעורפל
יכול להיות שהם רצו לתת לישראל חבל לרדת מהעץ ולבטל ביוזמתם את "ההסכם המושחת לאספקת גז", כפי שכינו אותו המצרים. ישראל לא קנתה את הטיעון המצרי. לא רק שההסכם לא בוטל אלא שנפגעי הצינור, ובהם חברת החשמל, הגישו נגד המצרים תביעה לבוררות בלונדון כתוצאה מנזק הנאמד בסכום של 8 מיליארד דולר.
הסכם הגז עם המצרים נולד בשנת 2005 כחלק מהסכם השלום. אספקת הגז ממנו החלה בשנת 2008 ולאחר שלוש שנים היא נעצרה. הגז המצרי היווה את אחד ממקורות האנרגיה המרכזיים של חברת החשמל לצורך הפעלת טורבינות החשמל.
חברת החשמל הייתה הקליינטית העיקרית של הגז המצרי. השיבושים באספקת הגז בשילוב הידלדלות מקורות הגז החלופיים של יצחק
הסכם אספקת הגז נולד בימים טובים יותר של שיתוף פעולה כלכלי בין מצרים לישראל. הנשיא חוסני מובארק היה בשלטון ומקורבו חוסין סאלם היה אחד משושביני ההסכם. על פי ההערכות, סאלם, שנתפס עם הון של מאות מיליוני דולרים, עצור בספרד ומצרים דורשת את הסגרתו.
ישראל, בראשות ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, העדיפה את המצרים על פי הצעה מתחרה שהוגשה על ידי חברת "בריטיש גז" שמצאה גז מול חופי עזה. לימים גרר המהלך, שסיבך את חברת החשמל, ביקורת רבה. עם פרוץ המהפכה המצרית השתנו כללי המשחק. המצרים ראו בהסכם עם ישראל מהלך מושחת שהוביל הנשיא לשעבר מובארק.
הסכם הגז הפך לכל מה שמסמל את שחיתות הממשל הקודם. שרי הממשלה המצרית ובהם שר האנרגיה, שר האוצר ועוד טענו שלביטול אפשרי של ההסכם אין השפעה על הסכם השלום.
ללכת עם - ולהרגיש בלי: הדבר האחרון שהמצרים היו רוצים זה לפגוע בבעלי המניות בחברת EMG, מובילת הגז ממצרים לישראל. הסיבה לכך היא שבעלי המניות כוללים לא רק את יוסי מימן אלא גם משקיעים זרים ובהם קבוצה תאילנדית, איש עסקים אמריקאי וממשלת מצרים עצמה. לו היו מסוגלים, הם היו שואפים לבטל את אספקת הגז מבלי לפגוע ב-EMG אבל הדבר אינו אפשרי. זה משהו בסגנון של "ללכת עם ולהרגיש בלי".
השיבושים באספקת הגז גרמו לתביעות נגד המצרים של חברת החשמל, יוסי מימן ובעלי מניות נוספים. היקף התביעות נאמד ב-8 מיליארד דולר והם יתנהלו בהליך בוררות בלשכת הסחר הבינלאומית. בהודעת אמפל של מימן, ששוגרה אתמול לבורסה, נכתב ש"עצירת חוזה האספקה היא בלתי חוקית והמצרים מתבקשים לחזור בהם".
על פי ההערכות, המצרים לא יהמרו בשלב זה על הפרה חד צדדית של אחד הסעיפים הכלכליים החשובים בהסכם השלום. בזכות ההסכם קיבלו המצרים מהאמריקאים צ'ופר בדמות אזור סחר חופשי פטור ממס בהיקף של 1.5 מיליארד דולר. נראה כי המצרים מנסים להלך אימים על הישראלים בסגנון של "תחזיקו אותי" לפני שאנחנו מתחילים לעשות בלגן. על רקע כל אלה, נראה שעתידו של הסכם השלום לא נמצא בסכנה מיידית, לפחות לא בגלל ההיבט הכלכלי.
פרשת הגז המצרי פגעה קשות במשקיעים המוסדיים הישראלים (בראשות חברות הביטוח הראל ומנורה) שהשקיעו לפני שלוש שנים במניות EMG כ-100 מיליון דולר. הם חשופים גם לחברת האם שלה )אמפל ( לאחר שרכשו אגרות חוב שלה בהיקף העולה על מיליארדי שקלים. מניות אמפל ספגו במהלך 2011 ירידות של עשרות אחוזים.
גורל כספי המשקיעים לוט בערפל וכעת כבר ברור שלפחות חלקו לא יוחזר. הנפגעים הם בעלי קופות הגמל ומחזיקי פוליסות הביטוח שנתנו את אמונם בגופי החיסכון. יוסי מימן ביקש דחייה של שנתיים בהחזרי החובות. ההסכם איתו צפוי להיחתם בשבועות הקרובים אבל לא ברור מה יהיה בעוד שנתיים. במילים אחרות, לא רק שהשיבושים באספקת הגז המצרי הובילו לייקור של תעריפי החשמל, הם גם פגעו בפנסיות ובאפיקי ההשקעה ארוכי הטווח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם