עסקת חלבי אינה תקדים יוצא דופן

לידיעת הצדקנים: חנינה כפי שהובטחה לרוצח שסיפק אינפורמציה על החייל הנעדר, היא עסקה מקובלת בעולם הפשע

קובי סודרי | 24/4/2012 10:49 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: מג'די חלבי
עסקת ה"חנינה תמורת מידע‭,"‬ שבמסגרתה מוכנה המדינה לשחרר לחופשי רוצח אחד וסוחר סמים אחד, ואולי גם לשלם כמה מאות אלפי שקלים לרוצח אחר שכלוא, בתמורה לקבלת מידע אמין על מיקום גופתו של חייל צה"ל, זוכה אמנם לסיקור תקשורתי נרחב ומעוררת הד ציבורי, אך בפועל אין בה שום חידוש מרעיש או תקדים יוצא דופן.
הוריו של מג'די חלבי, לא עסקה יוצאת דופן
הוריו של מג'די חלבי, לא עסקה יוצאת דופן צילום: מקס ילינסון

רשויות אכיפת החוק מבצעות עסקאות "תן וקח" עם גדולי ושפלי העבריינים מאז ומעולם ומדי יום על בסיס שיקולים קרים של "עלות-תועלת‭."‬ המדינה מעניקה לעבריינים מגוון של טובות הנאה, כדוגמת הימנעות מהליכים פליליים, ענישה מקלה, תשלום כספי ועוד, בתמורה למידע על עבירות שביצעו או יבצעו עבריינים אחרים, על מקומות מחבוא של רכוש גנוב, סמים, נשק ואפילו גופות.

עבריינים מוסרים מידע ששמעו ממישהו אחר או מידע על עניינים שהם עצמם היו שותפים להם. לעתים המידע נמסר בסתר, ולעתים העבריין הופך לסוכן שאוסף ראיות עבור המדינה או לעד מדינה שמפליל את שותפיו.

למדינה זה כדאי, מכיוון שהיא מקבלת דברים שאותם לא הייתה מצליחה להשיג בדרך אחרת, ושווה לה לשלם עבורם, במיוחד אם מדובר בחשיפת עבירה חמורה או בלכידת עבריין מבוקש. לעבריינים זה כדאי מאותן סיבות ממש.

המציאות הזו ממחישה יותר מכל את הגמישות של מונחים כמו "צדק‭,"‬ "מוסר‭,"‬ "ערכים" ו"קוד התנהגות‭,"‬ הן בעולם הרגיל והן בעולם התחתון, ועד כמה במבחן החיים האמיתיים - לתשומת לבם של המוני הצדקנים והמוסרניים שהתברכנו בהם - אין "טוב מוחלט" ו"רע מוחלט‭,"‬ אלא, במילותיו של בית המשפט העליון, "רע הכרחי‭."‬

העסקה הנוכחית היא דוגמה אופיינית לנורמות הללו. המדינה שבה ומראה עד כמה הערך של השבת בניה החסרים - שבויים או נעדרים, חיים או מתים - הוא עליון ועדיף מבחינתה על כל ערך אחר, וכמה היא מוכנה לשלם עבורו, אם זה בשחרורם של מאות מחבלים, וקל וחומר בשחרורם של עבריינים מהשורה.

עם זאת, אסור לטעות ולחשוב שמדובר ב"טיול בפארק‭."‬ עסקה כזו טומנת בחובה תהיות ורגישויות לא מעטות: כיצד המידע על מיקום קבורתו של הנעדר נודע לאסיר הראשון שמסר את המידע? מדוע הוא אינו מחויב למסור כיצד המידע הגיע אליו?

כיצד אפשר לדעת שמוסר המידע אינו מעורב בעצמו ברצח של הנעדר ו/או בהטמנת גופתו?

האם אין חשש שעבריינים אחרים ילמדו מהמקרה הזה וידאגו להסתיר לעצמם גופה כ"תעודת ביטוח ליום סגריר‭,"‬ שבאמצעותה יוכלו להשיג לעצמם הקלות על פשעים חמורים אחרים שיבצעו? ולמה צריך היה למהר עם הפרסום על העסקה המתרקמת לפני שהמידע התקבל ונבדק? אם המידע שקרי, עלול להיגרם מפח נפש מיותר למשפחת הנעדר, ואם המידע אמיתי, האם הדבר לא יגרום למי שהטמין את הגופה, למהר ולהוציא אותה ממקום מחבואה‭.?‬

הכותב הוא עורך דין פלילי

עוד על עסקת חלבי:
> נתניהו: אם תימצא גופת החייל - המחיר שווה
> מה כוללת עסקת חלבי?
> תעלומת מג'די חלבי: שבע שנים של חוסר ודאות

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים