במקום גנרטור מזהם - אנרגיה נקייה מהשמש
ישראל יכולה להימנע משימוש בגנראטורים, אם רק תשחרר המכסות הסולאריות כראוי, ותאפשר ליישם אנרגיה סולארית וירוקה
כאשר יעמיקו במחקר לתוך שנת 2012, יגלו דבר מדהים - משרד האנרגיה והמים החליט לרכוש גנראטורים מונעי סולר, דווקא בתקופה שלכאורה אמורות היו להיפתר כל בעיות האנרגיה בישראל, בזכות גילוי הגז הטבעי. בעוד קברניטי משק האנרגיה ציפו לייצר חשמל מזוהם פחות, הם למעשה עומדים לייצר חשמל באמצעות אחד מהדלקים המזהמים ביותר – הסולר.
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
באותה העת ממש, מתרחש מהפך אמיתי בתחום האנרגיה הירוקה. עלות ייצור החשמל הסולארי, ירדה באופן דרמטי בשנים האחרונות, עד כי במספר מדינות עלותו זהה לעלות החשמל ה"רגיל".
אף כי מדובר בפתרון נגיש ובעל יתרונות רבים, תחום האנרגיה הסולארית בישראל סובל מבעיית מכסות והגבלות, שהביאו לכך כי במשך שלוש שנים הותקנו כ-170 מגה-וואט בלבד.
תחילה, ניתנו לבעלי המערכות הסולאריות תעריפי ייצור גבוהים, כמעין תמריץ לעידוד התעשייה, אך עד מהרה, החליטה המדינה להפחית את התעריפים הללו עד כדי 50 אחוז. בעקבות ירידת מחירי המערכות הסולאריות, התעריף הנוכחי (90 אג' לקוט"ש) הינו כלכלי למשקיע ועל כן קיים ביקוש גבוה.
בהחלטת ממשלה מלפני כחצי שנה, הוחלט להקצות לשוק 110 מגה-וואט, לחלוקה על פני 3 שנים. הסדרה זו, הגם שאינה הולמת את דרישות השוק והשחקנים, יצאה אל הפועל בימים האחרונים בלבד, ובאופן מוקטן (רק 35 מגה בשלב זה) והשיהוי הארוך (כמעט חצי שנה) גרם לנזק כלכלי בלתי יתואר לסקטור הסולארי ולכל העוסקים בו. כמות הבקשות אשר הוגשו היתה למעשה מעל 100 מגה-וואט.
אני מצהיר בזאת, כי אילו רשות החשמל היתה משחררת היום את מלוא מכסת ה-110 מגה-וואט, הרי שעד לקיץ 2012 ניתן יהיה להתקין את כולן בנקל, ואף פי שניים מכך. המשמעות, ייצור חשמל נקי וללא כל השקעה מצד המדינה. זאת ועוד, החשמל שייוצר על ידי המערכות הסולאריות, בשיאי הצריכה בקיץ
המחיר אותו תגבה חברת החשמל על כל קוט"ש בשעות השיא, יהיה גבוה משמעותית מהתעריף הסולארי הנוכחי של 90 אגורות. אולם, במשרד האנרגיה והמים עוד לא הבינו את מה שהשוק הבין מזמן: ייצור חשמל באנרגיה סולארית – נקי יותר וזול יותר מדלקים מזהמים.
בגרמניה ובאיטליה, לדוגמה, שם נהוגה מדיניות של תעריפי ייצור יורדים, המותאמים לעלויות המערכות - כמות של 300 מגה-וואט מותקנת כל שבועיים (!) בשנה שעברה, הותקנו במדינות אלה מעל 7 ג'יגה-וואט (7,000 מגה-וואט). כידוע, קרינת השמש בגרמניה פחותה בכ-40% מישראל.
נתון נוסף שהציבור אינו מודע לו: מחירי החשמל באירופה גבוהים כמעט פי שניים מישראל. לא בכדי, חובה של חברת החשמל הישראלית הגיע כבר לכ-63 מיליארד שקל. בימים אלה עובד צוות ברשותו של פרופ' יוג'ין קנדל על מציאת פתרון כלכלי לנושא, תוך חישוב עלויות ייצור החשמל.
בניתוחים נוספים שפורסמו לאחרונה, התגלתה הסכמה כי מחירי החשמל בישראל ה"אמיתיים" אמורים להיות מעל 70 אג'. כדאי שכל אזרח יבין, כי הוא בעצם משלם מחיר גבוה יותר, אך בצורה עקיפה, כלומר באמצעות מיסים שנועדו לתמוך בסבסוד המדהים וכמעט חסר התקדים בעולם המערבי.
מדינת ישראל יכולה להימנע משימוש בגנראטורים באופן מיידי, אם רק תדאג לשחרר את המכסות הסולאריות כראוי, ותאפשר ליישם אנרגיה סולארית וירוקה, במחיר נמוך יותר לכל קוט"ש. הייתכן שישנם שיקולים נוספים וזרים לצריכת סולר? אם, בכל זאת, נמצא עצמנו בקיץ עם אטמי אוזניים ועיניים דומעות מול גנראטורים מונעי סולר, נשאל כולנו את השאלה המתבקשת: איפה השכל?
הכותב משמש כמנכ"ל משותף בחברת סולארפאוור. בעל תואר ראשון בגיאופיזיקה ותואר שני במנהל עסקים.