הקומבינה הישראלית: העדויות הסותרות והשקרים בהר הרצל
ארבעת החשודים בגרימת האסון בהר הרצל שגבה את חייה של סגן הילה בצלאלי ז"ל, מנהלים ביניהם מלחמת גרסאות ומנסים להפיל את האחריות אחד על השני. תחקיר מעריב מביא את העדויות, ואת סדרת הכשלים שהובילה לקריסת גשר התאורה
- מכתב אחרון להילה: "את איתי לנצח"
- "האחראים למותה של הילה ישלמו את המחיר"
מהנדס, יועץ בטיחות, סמנכ"ל תפעול בחברת במות ומפיק. אלו הארבעה שחשודים באחריות לאסון הכבד בהר הרצל, שגבה לפני קצת יותר משבוע את חייה של סגן הילה בצלאלי ז"ל, וחשף את תרבות ה"סמוך" הישראלית במלוא כיעורה. דווקא באתר הזיכרון הממלכתי מכולם, דווקא בשבוע הרגיש והכואב ביותר לעם ישראל, בין יום הזיכרון לשואה לבין יום הזיכרון לחללי צה"ל, דווקא במקום שבו נערך מדי שנה טקס הדלקת המשואות המסורתי, המסמן את המעבר המיוחד כל כך בין כאב השכול לחגיגות העצמאות.
המהנדס אורן ורשבסקי (41), יועץ הבטיחות איציק צוקר (62), סמנכ"ל התפעול ומבעלי חברת "עיצוב במה" אלעד לביא (33) ומפיק האירוע אלכס סלע (64) לא עושים למשטרה חיים קלים. לאורך כל השבוע שבו נחקרו בעודם במעצר, הם הקפידו להפיל את התיק זה על זה. אנשי המשטרה עדיין מתקשים להבין איזה כשל בטיחותי אכן הוביל בסופו של דבר לקריסת גשר התאורה על ראשיהם של החיילים ברחבת הטקסים, קריסה שבה נהרגה סגן בצלאלי ושבעה חיילים נוספים נפצעו.
בין הגרסאות שלהם התגלו סתירות רבות ומהותיות, וחוקרי מרחב מוריה של משטרת ירושלים נדרשים כעת להבין מי מבין הארבעה דובר אמת, ומי משקר בניסיון להציל את עורו. חוקרי המשטרה עימתו את ארבעת החשודים זה עם זה, ואלו מצדם העבירו שעות ארוכות בתוך חדרי החקירות בריבים והתגוששויות מילוליות.
השיחות הקשות עם ארבעת החשודים החזירו בבת אחת את החוקרים הוותיקים במשטרת ירושלים 11 שנים אחורה, לשלהי חודש מאי שנת 2001. גם אז הם עסקו בחקירות של מהנדסים ויועצי בטיחות בניסיון להבין מי מכסה על מי.
המפיק סלע מתנער מאחריות, בטענה כי אף שכלל אינו אחראי לנושאי הבטיחות בטקס, הוא דווקא התריע על בעיות בגשר התאורה, אבל סמך באופן מלא על אנשי המקצוע. יועץ הבטיחות
אבל ורשבסקי, מצדו, טוען כי כלל לא חתם על שום מסמך המעיד כי אישר את הקונסטרוקציה וכי במשך תקופה ארוכה דרש מחברת "עיצוב במה" ומהמפיק סלע נתונים מדויקים עליה, בטרם הוא נותן אישור סופי. "זו חקירה מאוד מסובכת מבחינה ראייתית", מודה השבוע בכיר במשטרת ירושלים, "על מנת לגבש כתב אישום נגד מי מהחשודים, ייקח לחוקרים לא מעט זמן".
שרב כבד אפף את רחבת המסדרים של הר הרצל בצהרי יום רביעי, 18 באפריל. סגן הילה בצלאלי, בת 20, צעדה בסך לצד חבריה לקבוצת הדגלנים, כמה עשרות חיילים וקצינים הנבחרים מדי שנה מבין עשרות אלפים כדי לקחת חלק בטקס הדלקת המשואות. במהלך היום העלתה הילה לדף הפייסבוק שלה תמונה שבה היא נראית מחייכת ואוחזת בגאווה בדגל על רחבת המסדרים, בדיוק במקום שבו תמצא את מותה כמה שעות לאחר מכן.
במשך חודש וחצי התאמנו הילה וחבריה תחת פיקודו של אל"מ דוד רוקני, המפקד המיתולוגי של הטקס שמכוון את הדגלנים במסירות כבר 30 שנה, מאמן אותם בסבלנותו המפורסמת, לא מוותר עד שיצליחו ליצור במדויק את המילים, השמות והסמלים שבחר לטקס השנתי, לצד הספרות שמסמלות את שנותיה של המדינה.
בתחילה התנהל האימון ללא הפרעות מיוחדות תחת השמש הקופחת. אולם ככל שהשעות נקפו, החלו לנשוב רוחות חזקות. בסביבות השעה 15:00 פנו כמה מהחיילים למפקדים במקום והתריעו כי גשר הברזל שעליו תלויים פנסי התאורה, מתנדנד בצורה חשודה.
הגשר הענק, ריבוע ברזל כבד, היה תלוי מעל ראשיהם של המשתתפים הרבים בחזרה. אל"מ רוקני עצמו טיפס באותם רגעים במעלה מדרגות היציע, כדי למצוא נקודת מבט טובה יותר על הדגלנים שלו. בדיעבד יתברר כי ההחלטה הזו הצילה כנראה את חייו של איש הצבא הוותיק. 300 ילדים ובני נוער שלוקחים גם הם חלק בטקס היו באותו מקום בדיוק יום קודם לכן, וסיימו את החזרות בשעת ערב מאוחרת. אפשר רק לתאר מה היה קורה אילו אותם ילדים היו על הרחבה בזמן האסון.
בשעה 15:10 בדיוק קרס ברעש גדול הגשר הכבד. מרבית החיילים שנכחו במקום הספיקו להימלט ממפלצת הברזל המתמוטטת, אולם עבור הילה בצלאלי זה היה מאוחר מדי. צוותי מד"א שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותה. לא היה כל טעם בניסיונות החייאה.
מהחקירות הראשוניות של המשטרה ושל כוחות הכיבוי עלה כי כבל שחיבר את הגשר הכבד לבטון יצוק ("בטונדה" בעגה המקצועית) באמצעות ווים מיוחדים נקרע, ככל הנראה כתוצאה מטלטלת הרוחות העזות שפקדו את המקום. עם קריעת הכבל, שעל פי תקני בטיחות אמור לעמוד בעומס הרוחות, החלה להיגרר הבטונדה, וכך למעשה קרס בסופו של דבר גשר התאורה כולו.
זמן קצר אחרי האסון הגיעו למקום יועץ הבטיחות צוקר והמפיק סלע, והסתובבו בין ההריסות ברחבת המסדרים. פניו של סלע היו נפולות, והוא נראה המום לגמרי. כבר כשהגיעו לזירה וראו את גודל האסון, הבינו השניים עד כמה הם עמוק בתוך הבוץ. עוד בשטח החלו אנשי מרחב מוריה של משטרת ירושלים לחקור את השניים, בניסיון להבין את מידת אחריותם לאסון.
במשך שעות נלקח צוקר למקומות שונים במתחם, ונשאל מדוע בכלל אישר את הפרויקט. צוקר לא נשבר גם כשעוכב לחקירה, אבל כשהודיעו לו כי יבלה את הלילה בתא המעצר, החל לחוש ברע ובהמשך אף הובהל לבית החולים. צוקר מכיר היטב את אמה של הילה בצלאלי ז"ל, סיגלית, מעבודתם המשותפת בהר הרצל.
כמה שעות לאחר מכן איציק צוקר כבר היה מאחורי סורגים, יחד עם המהנדס ורשבסקי וסמנכ"ל התפעול ומבעלי חברת "עיצוב במה" לביא. השלושה נעצרו בחשד לגרימת מוות ברשלנות. המטרה הראשונית של החוקרים הייתה לברר מי ניפק את אישור הבטיחות לקונסטרוקציה הרעועה.
במשך כמה ימים הם בילו במעצר ובחדרי החקירות, מספקים לחוקרים הסברים שונים לחלקם באסון. כל אחד עשה כל מאמץ להתנער מאחריות ולהפיל את התיק על חבריו. "ככל שמעמיקים בחקירה, הולך ומתברר לנו כי אין מסמכים, אין תיעוד כתוב", העידו נציגי המשטרה בבית המשפט במהלך הדיונים בהארכות המעצר של הארבעה, אחרי שלא הצליחו למצוא שום מסמך המעיד כי מי מהחשודים חתם על אישור בטיחות רשמי, "הכל נעשה בעל פה, בהסכמות והבנות לא כתובות".
יצחק איציק צוקר, בן 62 מרחובות, מוגדר כ"יועץ בתחום ניהול סיכונים בתחומי בטיחות הנדסית, בטיחות מתקני ספורט, בטיחות באירועים המוניים, הערכות סיכונים לצורכי ביטוח ובטיחות אש". בחקירתו במהלך המעצר, הקפיד להתנער לחלוטין מאחריות על המחדל, וטען בפני חוקריו כי למעשה קיבל אישור בעל פה מהמהנדס ורשבסקי שגשר התאורה עומד בתקני הבטיחות.
"נפגשתי בערב פסח עם ורשבסקי וסלע, ביום בו החלו בהתקנת הקונסטרוקציה", טען צוקר בפני חוקריו. "באותו היום ורשבסקי בדק את המתקן ואישר אותו, ורק אז התחילו החזרות. המהנדס בשטח הוא האחראי, לא אני". צוקר אף העיד כי כיוון שסמך על ורשבסקי, שעמו הוא עובד באופן יומיומי כבר שנים ארוכות, התייחס לאישור בעל פה כאל גושפנקה מהימנה.
בחקירתו החליט ורשבסקי להפיל את התיק כולו על שלושת החשודים האחרים, והכחיש כי נתן אישור בטיחות בשלב כלשהו. לטענת ורשבסקי, הוא כלל לא קיבל את החומרים הנדרשים על מנת לאשר את הקונסטרוקציה מבחינה בטיחותית. "שלחו לי במייל תוכנית סתמית לגמרי", אמר לחוקרים, "עוד לא קיבלתי את העבודה וביקשתי במיוחד נתונים הקשורים למשקל המבנה, כדי שאוכל לחוות את דעתי המקצועית ולתת הערות.
פניתי פעם אחר פעם לאנשים בשטח והפנו אותי לסלע. אמרתי להם 'תנו לי נתונים, לא מספיקה לי תוכנית סתמית. אני צריך נתונים כדי לעשות חישובים. אם אין לי את הנתונים, אני לא יכול לחשב. לא קיבלתי את הנתונים וכיוון שכך לא יכולתי לתת אישור. אני גם לא קיבלתי מסמך של הזמנת עבודה, וכיוון שלא קיבלתי הזמנת עבודה, לא ראיתי את עצמי כמי שעושה את העבודה בפועל".
פרקליטו של ורשבסקי, עו"ד יאיר גולן, טען כי המשטרה מתבססת על מספר גרסאות שסותרות זו את זו. "מאחר שמרשי אומר שלא נתן אישור, כי לא היו נתונים, מה שאני מבין זה שהחברה אומרת שהיה אישור בעל פה. זו גרסת החברה ויש עדויות לכאן ולכאן. בסוף יגיעו למסקנה מי צודק ומי לא. מישהו כנראה אומר דבר לא נכון".
אלעד לביא, בן 33, הוא הצעיר מבין ארבעת החשודים באחריות לאסון. הוא אחד מבעליה של חברת "עיצוב במה" הבונה במות וקונסטרוקציות לאירועים בכל רחבי הארץ, ומשמש כסמנכ"ל התפעול שלה. "עיצוב במה" מבטיחה ללקוחותיה "חבילת בינוי מושלמת לאתר האירוע, ציוד חדיש וטכנולוגיה מתקדמת, צוותים מיומנים אשר עוברים הכשרה מקצועית במגוון מקצועות, החוברים ליכולת לוגיסטית גבוהה, עם ראש יצירתי וזריזות, תוך שמירה על בטיחות מקסימלית".
ב-2006 רכשה "עיצוב במה" את חברת "ארגונית", שעסקה גם היא באותו תחום. "ארגונית" קנתה לעצמה מקום בזיכרון הקולקטיבי הישראלי כחברה שבנתה את גשר המכבייה, שקרס אל מימי נחל הירקון ביולי 1997. באסון ההוא נהרגו ארבעה ספורטאים אוסטרלים ועוד עשרות נפצעו.
כמו צוקר, גם לביא הטיל את האחריות לאסון על המהנדס ורשבסקי. במשטרה חושדים כי "עיצוב במה" אחראית להצבת גשר התאורה, חיזוקו ומתן חוות דעת למהנדס בנוגע למשקלה של הקונסטרוקציה.
בחקירתו טען לביא כי ורשבסקי בדק את המתחם ואישר אותו, בעוד באחריותו הייתה משימה אחת בלבד: עיצוב גרפי של הבמה ושל הקונסטרוקציה. "קיבלתי הזמנה, הכנתי תוכנית והיא נשלחה בדואר אלקטרוני לורשבסקי", אמר לחוקרים, "ורשבסקי ביקר שלוש פעמים באתר ולא העיר על כל ליקוי או חוסר התאמה. הוא אחראי על העמידות ועל העיגונים. הוא אישר את המבנה בעל פה".
באמצעות עורך דינו קובי קמר טען לביא כי עצם העובדה שהחברה שלו לא קיבלה שום אסמכתא המורה על פירוק המבנה, מלמד על כך שניתנה הסכמה. "מבחינת החברה, היא קיבלה את החתימה שהמבנה לא מסוכן", אומר עורך הדין.
לביא אף טען בפני חוקריו כי מי שהכינה את השרטוט למבנה היא השרטטת של החברה, וכי את השרטוט עצמו הוא אישר להעביר לידיו של המזמין. יתרה מכך, כאשר נשאל בידי החוקרים מה קרה לאחר שהחלו להגיע הדיווחים כי קיימת בעיה עם המבנה, השיב: "עשר דקות לפני הנפילה קראו לי. ישר נסעתי למקום. בדרך כבר שמעתי שגשר התאורה קרס".
למחרת האסון הובאו ורשבסקי, צוקר ולביא להארכת מעצרם בבית משפט השלום בירושלים. עוד לפני הדיון שנערך בפניו של השופט חיים לי-רן, כבר הספיק יועץ הבטיחות צוקר להביע חרטה. "אני מצטער מאוד על מה שקרה", אמר , "אני מכיר את אמא של הילה מהעבודה. אני כואב את הדבר. זה עצוב מאוד".
במקביל, החלו להצטבר בידי המשטרה חומרים וראיות המעידים כי גם למפיק טקס המשואות, אלכס מאיר סלע, יש אחריות למחדל. סלע נחקר גם הוא ברחבת המסדרים שעה קלה אחרי האסון, אבל רק כעבור 24 שעות החליטה המשטרה לעצור אותו כדי לבדוק לעומר את מעורבותו בפרשה.
סלע, בן 64, הוא מפיק ותיק. הרזומה שלו כולל הפקת אירועים כמו צעדת ירושלים המסורתית, הפקת אירועים שונים באצטדיון טדי, הפקות של משרד הביטחון וכמובן טקסי הדלקת המשואות.
מרכז ההסברה שכר אותו ישירות לטובת הפקת הטקס. במשטרה מייחסים לו עבירה של גרימת מוות ברשלנות, לאחר שהתברר כי ימים אחדים לפני האסון העלו נוכחים ברחבה טענות על מה שנראה כמו בעיה במבנה. לטענת המשטרה, אותן הטענות הגיעו לסלע, אולם הוא לא הורה על פינוי הרחבה ביום האסון.
לאורך כל החקירה טען סלע כי הוא כלל אינו אחראי לענייני הבטיחות. סלע אף טען שהוא לא זה ששכר לעבודה את ורשבסקי וצוקר, אלא מרכז ההסברה האחראי לטקס המשואות מטעם המדינה. "אני יזמתי את הפגישה עם ורשבסקי וצוקר בערב פסח, בעת הקמת הקונסטרוקציה", טען באוזני חוקריו ופרקליטו, עו"ד אלעד רט.
"יותר מזה, ארבעה ימים לפני האירוע, חששתי שהמתחים שמותחים את הפיגומים מתוחים מדי. התקשרתי למנהל העבודה והסבתי את תשומת לבו לכך וביקשתי לבדוק את זה באופן מיידי. מנהל העבודה שלח אדם למקום שבדק את הפיגומים וקבע בסופו של דבר שהכל בסדר. הם הגיעו לשם יום-יום ולא הפנו את תשומת לבם לבעיות".
סלע טען להגנתו כי עם צוקר, ורשבסקי וחברת "עיצוב במה" הוא עובד במשך שנים ארוכות, מה שהביא לכך שהוא סמך על שיקול דעתם, זאת כיוון שידע כי השלושה הם "בעלי מקצוע רציניים". מעבר לכך, מאז הקמת הבמה ועד האסון, עשה כל שביכולתו על מנת לדאוג לבטיחות הבמה.
בהמשך אמר סלע לחוקרים כי על הבעיות ממש בסמוך לקריסתו של גשר התאורה נודע לו עשר דקות בלבד לפני הקריסה, כאשר שהה בעיריית ירושלים. "התקשר אלי נציג מהשטח ואמר לי שיש איזושהי בעיה עם התאורה, שהיא זזה יותר מדי", אמר לחוקרים, "מיד התקשרתי לאדם במקום ואמרתי לו לבדוק מה קורה. איך שהתקשרתי, הכל התמוטט".
במהלך הדיון בעניין הארכת מעצרו של סלע טען עורך דינו כי המפיק אמור להיות אחראי מטעם מרכז ההסברה על תיאומים בשטח בין הגורמים השונים. "הוא לא בחר ואישר את החברה ולא את יועץ הבטיחות ולא את המהנדס ולא הייתה לו שום השפעה על בחירתם. הוא לא אמון על הבטיחות. הוא מפיק".
במשטרה סבורים כי החקירה עוד רחוקה מסיומה. במהלך החקירה נעזרו חוקרי מרחב מוריה גם באנשי מצ"ח, שגבו עדויות מן החיילים שנמצאו במתחם בזמן שהאסון התרחש, כמו גם ממפקד הטקס, אל"מ רוקני.
ביום שני האחרון שוחררו ארבעת החשודים למעצרי בית בתנאים מחמירים, ונדרשו להפקיד 40 אלף שקל לפחות. "אני מצטער", אמר המפיק סלע במהלך אחד הדיונים. "אני יודע מה עשיתי שם, אני עשיתי שם הכל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם