שוברים שיאים: היום תתקיים אולימפיאדת המדע לנוער
דור העתיד כבר כאן: בתחרות "עכבר הזהב", מעין אולימפיאדת מדע, ילדים מכל רחבי הארץ עונים על שאלות שמשלבות פיזיקה, אסטרונומיה ואפילו אמנות * "אנחנו רוצים להראות לילדים שמדע זה מעניין ומאתגר", אומרת ד"ר אביב סגל, מאוניברסיטת ת"א
ד"ר אביב סגל, מהיחידה לנוער שוחר מדע באוניברסיטת תל אביב, הארגון שיזם את האירוע, מציינת לחיוב את ההיענות. "היתרון הוא שהתחרות מאפשרת לתלמידים מכל הארץ, ולא רק ילדים מהמרכז, להשתתף בתכניות שלנו, כיוון שזו תחרות וירטואלית על המחשב", היא אומרת. "היחודיות היא שמדובר בתחרות רב תחומית - מאמנות ועד פיזיקה ואסטרונומיה - והשאלות עצמן משלבות נושאים שונים. למשל, הייתה שאלה שחיברה בין אסטרופיזיקה לאמנות של ואן גוך. הילדים התבקשו לצייר את גרמי השמיים בתאריך כלשהו על פי האמנות הייחודית של האמן. בכל קבוצה היו ילדים שלמדו באמצעות קריאה באינטרנט ולמידת תוכנת אסטרונומיה, והיו ילדים אחרים שבינתיים למדו על האמנות של ואן גוך. אם כל אחד היה לומד לבד, הם לא היו יכולים לפתור את השאלה, היתרון הוא בשיתוף הפעולה".
מהשלב הראשון העפילו 25 קבוצות, שהצטמצמו לחמש אחרי השלב השני. בכל שלב השאלות קשות יותר. הילדים בקבוצות נבחרים על ידי אשכולות פיס שמארגנים את המשתתפים, עוזרים להם עם חומר ההכנה, ומנהלים את הפרויקט, כל אשכול בעיר שלו, במהלך התחרות עצמה. ביום של התחרות יושבים גם מומחים באוניברסיטת תל אביב, עונים על שאלות ונותנים רמזים דרך המחשב והטלפון. "בימי השלבים הראשונים כל הצוות מתכנס כאן, ויש המון טלפונים. זה נראה כמו יום התרמה
", מתבדחת סגל. "התחרות לא מבוססת על ידע קודם. מי שמנצח הוא זה שרוצה ללמוד ולהיעזר בצוות. אין כאן יתרון לכאלה שמגיעים מאזורי המרכז ושזכו ללמוד בבית ספר טוב. התחרות מנסה להיות שווה כלפי כולם - גם בעצם העובדה שזוהי תחרות וירטואלית ואין צורך להגיע למרכז כדי להשתתף".
סגל מציינת שהפרסים לא הם אלה שממריצים את הילדים. "תמיד חושבים שתלמידים (וגם מבוגרים) מתאמצים רק עבור פרסים כספיים, או דברים מיוחדים", היא אומרת, "אבל בתחרות שלנו הזוכים במקום הראשון יקבלו פרס צנוע למדי - עכבר למחשב צבוע בזהב. זה אפילו לא עכבר חדש, אלא עכברים ישנים ששמרנו, צבענו ועיצבנו אותם מחדש. גם מאחורי זה עומדת מחשבה רבה".
ד"ר סגל, בעלת תואר ד"ר בגנטיקה וביולוגיה מולקולארית, נכללת בין כותבי השאלות בתחרות ולדבריה, האירוע מעודד את הילדים להשתמש בידע שלהם למטרות שונות. "אנחנו רוצים להראות לילדים שמדע זה מעניין ומאתגר", היא מדגישה. "כמו כן חשוב לנו להסביר להם שהם יכולים להשתמש בידע המדעי שהם צוברים בעתיד, ולעבוד בזה. עבודה לא אמורה להיות רק לפרנסה, אלא השאיפה של כולנו היא לעבוד במשרה שיש בה הרבה עניין וסיפוק. בעבר נהגנו לפנות לילדים בגילאי תיכון אבל הבנו שזה שלב מאוחר מדי וכיום אנו פונים לחטיבות הביניים".
ראש מועצת ירוחם, מיכאל ביטון, שהקבוצה מעירו עלתה לגמר התחרות, ידוע כמעורב מאוד בתהליך. "ירוחם פורצת דרך במובן זה", הוא מציין. "יש כאן מרכז מדעי שמעודד חשיבה יצירתית ומדעית. זה מקום המהווה קרקע לצעירים שלנו, כדי שיהיו חלק מהעולם הגלובלי. לא סתם קבוצת ירוחם הגיעה לחמשת המתחרים האחרונים בעכבר הזהב וקבוצת הנוער של העיר הגיעה למקום השני בתחרות הרובוטיקה הארצית. גם חתן פרס התנ"ך וסגנו באים מירוחם".
צמד בנותיו של ביטון נוטלות חלק בתחרות ולדבריו זה דבר מבורך. "הילדות נהנות מאוד", הוא אומר. "הן מספרות על חגיגה של עבודת צוות, ולמידה מתוך שמחה ובחירה. בכלל, גדל פה דור של ילדים שאוהבים את ירוחם, ומפה הם מרגישים שהם שווים ושהם יכולים להתחרות ולהיות חלק מתהליך למידה גלובלי. אנו מרגישים מאוד מחויבים לדור העתיד ורוצים לספק להם הזדמנות שווה כי העתיד טמון במי שיודע לקחת את הכלים האלה ולעשות הכל בלחיצה של כפתור באינטרנט".
בתחרות הזו נבחרות הפריפרייה גוברות על נבחרות המרכז. איך אתה מסביר זאת?
"יש כאלה שחושבים שהפריפריה רחוקה מהמרכז פיזית, מנטלית וגם הישגית, אבל הם טועים. גדל כאן דור שמנהיג את החברה הישראלית. בתחרויות כאלה יש אמביציה מיוחדת דווקא לאלו שהם חלק מחיי קהילה מיוחדת. זה מוציא את הדברים הטובים ביותר מהאנשים, דברים שבמקומות הגדולים כמו ת"א אי אפשר למצוא. ידוע שתהליך היצירה במקום קהילתי, עם מגוון אנושי, אתני ודתי, מהווה יתרון בעולם הגלובלי".
נגב חנוך, בן 15 בלבד, הספיק להשתתף בשלוש תחרויות עכבר הזהב. "אני נהנה מהעבודה בקבוצה ובשיתוף פעולה", הוא אומר. "זה נותן ידע בכל מיני נושאים, שגרתיים יותר ופחות. כל אחד מקבל על עצמו ללמוד את החומר בנושאים, ושהוא מתחבר אליהם. בתחרות עצמה כולם ביחד פותרים את השאלות".
חנוך אינו חלק ממערכת החינוך אלא לומד בבית (הום סקולינג). הוא קם כל בוקר, הולך להתפלל, חוזר ואוכל, ואז פותח את הספרים ומתחיל ללמוד לבד על ידי קריאת חומר לימודי. הוא מתעניין במיוחד בתחומים הריאלים כמו מתמטיקה ופיזיקה. בניגוד למה שאולי נוטים לחשוב, דווקא
נטע מימרן מנבחרת חיפה מספרת שהתחרות עזרה גם בלימודים בבית הספר. "אני חושבת שזו תחרות נחמדה ויפה", אמרה . "נתקלתי בהמון נושאים שלא ממש הכרתי וזה שיפר את הידע הכללי שלי. נתקלתי בלימודים בהרבה נושאים שלמדתי בתחרות וכך כבר הכרתי אותם, למשל קומבינטוריקה, ונושאים שונים בביולוגיה כמו גנים וסוגי מחלות".
נטע מספרת כי התחרות אפילו תורמת מבחינה חברתית. "מלבד המידע המדעי, גם מכירים אנשים חדשים וזה נחמד. יצא לי להכיר תלמידים מבתי ספר אחרים באזור וישר על ההתחלה התגבשנו כקבוצה". לדבריה, ילדים שמתאימים לפרויקט הם כאלה שיש להם חשיבה מחוץ לקופסה.
נטע בת ה-15 היא ילדה פעילה מאוד: מנגנת בפסנתר, שרה במקהלה, ורוקדת בלט מגיל 5. בעבר היא אף פיתחה משחק המיועד ללימוד שפת הסימנים עבור ילדים חירשים, במסגרת פרוייקט מיכ"ה. נראה שהיא, נגב וחבריהם, יכולים להוות דור עתיד מוצלח.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום המדע -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם