אבולוציה של אלימות
מקרה הרצח המחריד בבאר שבע אינו נקודתי. נגע האלימות הוא איום קיומי שדורש טיפול דחוף ורב מערכתי
אי אפשר יותר להתעלם מהאלימות ההולכת וגואה בקרב בני נוער. אי אפשר לטאטא את המחיר שהחברה שלנו משלמת על הקידמה: הסמכות ההורית הולכת ונחלשת, מערכת החינוך בעיקר מלמדת ופחות מחנכת והמדיה ממשיכה לשקף מציאות אלימה ודורסנית.
במציאות הזו, אנחנו מקבלים בכל שבוע סיפור חדש: מבני נוער שמתפרעים בהצגה "גטו", מין פומבי בחוף הים של בוגרשוב, ודקירה למוות בסכין למי שמפריע להם לבלות בשישי בערב. אין הבדל רב בין המקרים הללו. מדובר בשלבים שונים של אבולוציה של אטימות, דורסנות ואלימות.
העבודה לצמצום האלימות היא רב-מערכתית. היא אמנם מתחילה מהבית, אך במציאות העכשווית, שבה ההורים נמצאים שעות ארוכות מחוץ לבית ואין הרבה מסגרות מחוץ לבית הספר, זה לא מספיק. מערכת החינוך צריכה לקחת את הטיפול באלימות כנושא מוביל ולהשקיע בו משאבים רבים, על חשבון תחומים אחרים. גם מבחני המיצ"ב וגם מדדי פיזה יכולים לחכות כשיש איום קיומי וממשי על חברתנו.
לדאוג להרתעה, להשיב את הביטחון לציבור
המציאות שבה המבוגר חלש יותר מהצעיר באה לידי ביטוי בכל אחד מהאירועים שחווינו לאחרונה. אם בבית אין סמכות ולא בבית הספר, אין הערכה לשחקני הקאמרי וכבוד לגוף האישה, אז מדוע שיפחדו הנערים מגורמי אכיפת החוק?
גם האחראים לאכיפת החוק לא נקיים מאחריות. בשנים האחרונות המשטרה הפכה מדוללת משאבים וכוחות. כיצד יתכן שבשניים מהמקרים החמורים שאירעו לאחרונה, התקבלו פניות למוקד 100 של המשטרה ולא טופלו?
עומס המשימות של המשטרה ברור וידוע, אך לא ייתכן שיפקירו את המקום הכי
בטוח של האזרח. לא ייתכן שיזלזלו בתלונה על חבורת צעירים שמקיימת מין קבוצתי על חוף הים, או יתעלמו מקריאה נואשת של אישה שבעלה מותקף בערב שישי.
150 מיליון שקלים בוזבזו על מצלמות המהירות החדשות, שאין הוכחה לתרומתן לצמצום תאונות הדרכים, אך מוקד החירום של המשטרה ממשיך להיות מוזנח ונטוש. על המשטרה לדאוג לתגובה מיידית ונחושה לכל מקרה כזה בדרך שתיתן לצעירים תחושת הרתעה ותחזיר לאזרחים את תחושת הביטחון. הגיעה העת שכל המערכות ישלבו ידיים כדי לבער את נגע האלימות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם