נחשו מי אמר את זה
החידה שלפניכם חשפה עד כמה הפוליטיקה והשיח בישראל זזו ימינה. אם מנהיג הימין שאמר את הדברים היה חי היום, הוא היה זוכה לגינוי חריף
א) איננו מקבלים את הדעה הרשמית למחצה... לפיה מדינה נותנת זכויות ומדינה זכאית ליטול זכויות. אנחנו מאמינים שישנן זכויות לאדם הקודמות לצורת החיים האנושית ששמה מדינה.
ב) למדנו כי רוב פרלמנטרי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחירות, לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו.
ג) באורח פורמלי תלויה הממשלה בבית־הנבחרים, אשר רוב חבריו יכול לאלץ אותה לפנות מקומה לממשלה אחרת. אולם למעשה יחס התלות הוא הפוך. הממשלה, המהווה לפי טבע הדברים את ההנהגה הפוליטית של "הרוב שלה" בתוך בית־הנבחרים, משתמשת באותו רוב כדי להטיל רצונה גם על בית הנבחרים. הממשלה מציעה חוקים ו"הרוב שלה" מעבירם בבית הנבחרים; ואם מתנגדיה מציעים חוקים, שוב דואג ה"רוב שלה" לדחיית ההצעות שאינן נעימות לרשות המבצעת... במילים אחרות, גם במשטר הפרלמנטרי, הממשלה, הרשות המבצעת, ממלאת במידה רבה, ולעתים במידה מכרעת, את תפקיד המחוקק.
ד) אם העם יכיר וחוק המדינה יקבע שהמשפט והשופט חייבים להיות בלתי־תלויים לחלוטין – חובת אי התלות היא הדדית: הן מצד השלטונות כלפי השופט והן מצד השופט כלפי השלטונות.
ה) יש אומרים כי אי אפשר לנו לתת שיוויון זכויות מלא לאזרחים הערביים של המדינה, משום שאין חל עליהם שיווי חובות מלא. אף זאת טענה מוזרה. נכון, אנחנו החלטנו לא לחייב את התושבים הערביים, בניגוד לדרוזים, בשירות בצבא. אבל כך החלטנו מרצוננו החופשי. ואני סובר שהנימוק המוסרי הוא בר-תוקף. והיה כי תיקראנה מלחמה, איננו רוצים שאזרח ערבי אחד יעמוד לפני הניסיון האנושי החמור הזה, בו עמדו בני עמנו במשך דורות...
ו) היינו מציעים שהבית, בחוק הנוגע לו, יגביל מרצונו החופשי את סמכויותיו ויאמר שהכנסת לא תחוקק שום חוק שיש בו הגבלת חופש הביטוי בכתב או בעל פה, או הגבלת התאגדות ועוד זכויות יסודיות של האזרח והאדם שאת פירוטן נביא לפני ועדת החוקה, חוק ומשפט.
ז) חוק רע יהיה חוק טוב רק אם יהודים ישתמשו בו? אני אומר שחוק זה הוא רע מיסודו ואינו הופך להיות טוב כשהוא בידי יהודים... אנו מתנגדים לעקרון של מעצר אדמיניסטרטיבי. אין מקום למעצר כזה.
שמאלה משלי יחימוביץ'
היות ואני יודע לבטח שרוב המוזמנים שהגיעו אליי הביתה קוראים עיתונים וצופים בערוצי החדשות, לרגע תהיתי למה היה להם כל כך קשה לפענח את החידה. עליי להודות שגם אני התקשיתי. אבל מהר מאוד הבנתי את מקור הקושי שלי ושל האחרים. כתב החידה עמד בניגוד לאינטואיציה של כולנו ולא רק בגלל שכל ההיגדים נאמרו על ידי פוליטיקאי יחיד.
אין ספק, הזמן עשה את שלו ומה שנאמר פעם על ידי מי שהיה המנהיג הבלתי מעורער של הימין בישראל, היום נשמע יותר כאילו יצא מפיהם של חברי כנסת ממרץ וחד"ש. אפילו
ראש מפלגת העבודה שלי יחימוביץ לא מתנגדת למעצר אדמיניסטרטיבי וגם לא תעז לטעון "שישנן זכויות לאדם הקודמות לצורת החיים האנושית ששמה מדינה", כנראה מחשש לאבד מצביעים פוטנציאלים.
החידה עשתה את העבודה. היא חשפה עד כמה הפוליטיקה והשיח הציבורי בישראל זזו ימינה. אין לי ספק שלו מנחם בגין היה חי היום ונושא דברים אלה מעל בימת הכנסת, היה זוכה לגינויים ולדברי חרפות מחבריו למפלגה ומציבורים רחבים נוספים בחברה הישראלית. כיום, אלה שכן מחזיקים בעמדות כאלה, מכונים בוגדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם