"הסטודנטים חלשים, כסף מושקע בשטויות"

הפיזיקאי יעקב בקנשטיין מלווה את האקדמיה כבר 40 שנה, אבל דבר לא הכין אותו למצב הנוכחי. "עתיד המדינה תלוי בחינוך", הוא מדגיש

אלכס דורון | 10/5/2012 15:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מדעני הצמרת של ישראל, בהם שלושה חתני פרס נובל וכלה אחת, כולם כימאים, מודאגים. את תחושותיהם הביעו, כול אחד על פי מזגו האישי, כמעט בכול הזדמנות. עתה מצטרף אליהם גם הפיזיקאי הפרופסור יעקב בקנשטיין מהאוניברסיטה העברית, שיקבל ביום ראשון הקרוב את פרס וולף היוקרתי במשכן הכנסת במעמד נשיא המדינה, שמעון פרס. מדובר באירוע אותו כינה, ובצדק, שר החינוך גדעון סער "חג לקהילת המדע בישראל ובעולם".

"אני זמן רב בישראל, 38 שנה, כך שיש לי את היכולת להשוות בין הסטודנטים של היום לאלו שראיתי לפני כן", מספר בקנשטיין בראיון ל"המגזין". "אלו של היום נראים לי חלשים יותר. הם יודעים פחות, אוהבים להתווכח יותר מדי ולא תמיד מפגינים ידע. הרקע הלימודי שלהם והמטען שאיתו הם עוזבים את בית הספר התיכון ומביאים ללימודים במדעים המדויקים, חלש. בעשורים הקודמים, רמת הידע במתמטיקה ובפיזיקה - המקצועות הבסיסיים של המדע - הייתה גבוהה יותר. להערכתי ולצערי, ניכרת אצל רובם חולשה בעניין זה".

הפרופ' בקנשטיין, 65, יליד מקסיקו שחונך בארה"ב, נחשב לאחד המובילים בעולם בחקר "החורים השחורים"  - אותם גופים אסטרונומיים ענקיים ואפופי מסתורין. "כנראה שלא מדובר בבעיה ייחודית לישראל", הוא מבהיר. "מדובר בבעיה עולמית. לדעתי, על הממונים במערכת החינוך לעשות מעשה, כי אסור לאפשר למצב הזה להידרדר מפני שהחולשה הזו גוזלת מאיתנו כוחות.

כיצד?
"פחות מדי אנשים צעירים שהם העתיד שלנו, מתעניינים היום בנושאים חשובים מאוד לטכנולוגיה העתידית ולמעשה גם לתרבות הישראלית. התרבות מבוססת על אומנות, פילוסופיה, ספרות ושירה ובאותה מידה גם על מדעים מדויקים ובמיוחד מדעי היסוד. החשיבות שלהם רבה מאוד גם עבור הביטחון של המדינה".

מה הקשר לביטחון?
"הביטחון תלוי באנשים בעלי מקצוע ברמה הגבוהה ביותר שיודעים מתמטיקה, פיזיקה והנדסה. אומרים לי שמסתמנת מגמת שיפור בקצה האופק, אבל היא נראית איטית מדי. אם תתהפך המגמה השלילית, זאת נדע רק כעבור זמן רב".

אתה רואה סביבך מספיק סטודנטים שלומדים פיזיקה?
"יש עתה פחות מבעבר. שיעור הלומדים בישראל את המקצוע הזה, שהוא מרכזי וחיוני לכל דבר ועניין, נמוך מאד לעומת מה שהיה כאשר אני הייתי צעיר. אני מכיר את המצב באוניברסיטה העברית ומניח שהתמונה הכללית אינה שונה במוסדות אחרים. בעבר, מי שהלך ללמוד פיזיקה, עשה זאת בחוג משולב עם מתמטיקה. היום מי שאומר שיש לו נטייה למחשבים בדרך כלל מכוון עצמו לתכנות ולניהול עסקים. זה לא בדיוק מקצוע שיחזק את ישראל ואת מעמדה המדעי בעולם".
צילום: פלאש 90
אחד המובילים בעולם בחקר ''חורים שחורים''. פרופ' יעקב בקנשטיין צילום: פלאש 90
מדע פופולרי

במשפחת בקנשטיין המצוינות בתחום המדעים עוברת מדור לדור. בנו הבכור של יעקב, יהונדב, 33, הוא דוקטורנט באוניברסיטה העברית המתמחה בננו-פיזיקה, הבת רבקה, 27, מסיימת לימודי תואר שני בפיזיקה בטכניון. רק הבן האמצעי, אוריה, 30, פנה לביולוגיה.

"אצלנו בבית תמיד דיברו על מדע. כשהם היו ילדים גם ערכנו ניסויים משותפים", מסביר בקנשטיין האב. "אני חושב שזה מה שדחף אותם לעולם המדע. גם היום אנחנו מדברים ליד השולחן על הנושא. הם שואלים לדעתי ואני משתדל לענות ככל יכולתי".

למרות הדאגה שאתה מביע, בכל זאת, בעשור האחרון ארבעה ישראלים זכו בפרס נובל.
"כל המדענים הישראלים שזכו הם אלו שכל השכלתם וחינוכם במקצועות הבסיס הושגו לפני זמן רב. למרות שאנחנו כנראה עוד במצב טוב באופן יחסי, ההצלחות של הנובליסטים שלנו אינן משקפות לטעמי את המצב הנוכחי. הוא נראה לי לא טוב כבר 20 שנה. כאשר דני שכטמן סיים תיכון, הוא ידע הרבה יותר מהמסיימים היום. בשנותיה הראשונות של ישראל, למרות מצב ביטחוני וכלכלי קשה והצורך לבנות ולקלוט המוני עולים, ניתן דגש חזק מאד לחינוך. השקיעו אז יחסית הרבה יותר ממה שמשקיעים כיום. לדעתי מושקע יותר מדי כסף בשטויות. פחות מדי בחינוך מכפי שנדרש כיום. העתיד של המדינה ועוצמתה תלויים מעל לכל בחינוך".

בספר "המסע אל שחר

היקום" אותו כתב ד"ר אמיר אקסל, חוקר ההיסטוריה של המדע (תרגום: עמנואל לוטם, הוצאת אירה ניר), מסופר על כך שבקנשטיין בחר להתווכח כתלמיד מחקר באוניברסיטת פרינסטון עם הכהן הגדול של עולם הפיזיקה, סטיבן הוקינג. הבסיס לוויכוח - תעלומת החורים השחורים.

בקנשטיין טען אז שהם מצייתים בכל זאת לחוק השני של התרמודינאמיקה הקובע שחום לא יכול לעבור מגוף קר לחם ללא השקעת עבודה. כמו כן, הוא טען שמדד אי הסדר במערכת הסגורה כמו חור שחור, או האנטרופיה שלה, חייב לעלות. בספר כתוב כי הוקינג לעג לרעיון שהציג בקנשטיין ופטר אותו כשטות גמורה. בסופו של דבר נאלץ לחזור בו ואמר: "הצדק עם בקנשטיין".

האם היה זה עימות ישיר?
"כול העימות בינינו והוויכוח המד עי-תיאורטי התנהל רק על גבי דפי כתבי העת המדעיים וז'ורנלים. זה לא היה עימות. מחבר הספר, ד"ר אקסל, שמצטיין בכתיבת מדע פופולרי, הכניס כאן יותר מדי דרמה, כי יתכן שבלעדיה קשה למכור. הוקינג כתב מאמר, ואני עניתי. הוא כתב שהרעיון התיאורטי שלי איננו תרמודינאמיקה, אלא רק דינאמיקה. אולי היה קצת רצון ללגלג, אבל לא יותר מדי. פגשתי אותו אחר כך כמה פעמים, גם בשני ביקוריו בישראל. אבל כידוע, עקב מצבו הוא לא ממש מדבר, אלא רק בעזרת מערכת אלקטרונית. החלפנו אולי עשר מילים, משהו מאד נימוסי, לא יותר".

נראה לך שרבים אצלנו, בעיקר לא מדענים, משתמשים במונח "חורים שחורים" בהקשרים שלא מן העניין?
"זה ברור כשמש. אומרים גם שאנחנו חיים בחור שחור. זה הרי בלבול מוחלט. שימוש היתר במושג רק מדגים את חוסר ההבנה לגביו. בחור שחור יש הרבה מאד פיזיקה. לא רבים יודעים זאת. יתכן שגם זה קשור לחולשת הידע שעליה עמדתי קודם לכן. לכן אני מצטט את מורי פרופסור ארצ'יבלד ווילר מפרינסטון, שאמר בהומור האופייני לו, כי התכונה הבולטת ביותר של חור שחור היא-שאין לו שיער".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום המדע -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''חלל ופיזיקה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים