יש חלופות לצוללת

למרות המחויבות הישראלית לרכוש צוללות נוספות, כדאי לשקול אלטרנטיבות אחרות לפריסת נשק גרעיני, כמו במתקנים תת-קרקעיים ובמטוסים

אהוד עילם | 12/5/2012 16:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בגרמניה הושקה לאחרונה צוללת רביעית של חיל הים הישראלי כחלק מהיערכות של צה"ל בכלל וחיל הים בפרט למלחמה קונוונציונלית, מאבק בגרילה וטרור והאפשרות שאיראן תשיג נשק גרעיני.

צה"ל, כפי שהיה מאז הקמתו, מוסיף להתבסס על חילות היבשה והאוויר, כהכנה לקראת מלחמה קונוונציונלית כמו אלו שהתחוללו בעבר, למשל במלחמת יום הכיפורים. במלחמות קונוונציונליות אלו חלקו של חיל הים במערכה היה משני - למשל תובלת גייסות, כמו בנחיתה באוואלי במלחמת לבנון הראשונה ב- 1982. 

תפקיד מרכזי, ובמידה רבה ייעודי של חיל הים, הוא אבטחת נתיבי השיט לישראל. במלחמת יום הכיפורים חילות הים של מצרים וסוריה ניסו להטיל מצור ימי על ישראל אבל הם נכשלו. כעת, בעקבות המהפכה במצרים, ישנה סבירות גבוהה יותר מבעבר להתנגשות בין ישראל למצרים, ולרשות האחרונה עומד צי גדול ומודרני למדי הכולל בין היתר טילי הרפון.

במצרים, כפי שהראו הבחירות לפרלמנט, התחזקו מאד "האחים המוסלמים", הקשורים לחמאס ברצועת עזה. מצרים עשויה לאיים על ישראל במצור ימי כלשהו אם ישראל לא תסיר את המצור הימי שלה על רצועת עזה. כמו כן מצרים, כמו בשלהי 1955 וערב מלחמת ששת הימים ב- 1967 עשויה לחסום את מיצרי טיראן לשיט ישראלי.

ישנה גם תעלת סואץ. סביר להניח שמצרים לא תאפשר לצוללת ישראלית לחלוף בתעלת סואץ, כמו ב- 2009. חיל הים הישראלי, במסגרת ההתמודדות הנמשכת עם גרילה וטרור, ממלא מספר תפקידים: הגנה על הגבול הימי של ישראל למשל בסמוך ללבנון, אכיפת מצור ימי על רצועת עזה, סיכול הברחות נשק, ביצוע פשיטות, אסיפת מודיעין ועוד.
ללמוד מהמודל האמריקאי

לישראל יש נשק גרעיני, לפי מקורות לא ישראלים. איראן חותרת להשיג נשק גרעיני ולכל הפחות להיות מסוגלת לייצרו תוך זמן קצר. ישראל מתנגדת לכך ונערכת בהתאם הן לסיכול, כולל באמצעות תקיפה של איראן, והן להרתעה במידה ואיראן אחרי הכל תחזיק בנשק גרעיני.

חיל הים הישראלי עשוי לסייע בסיכול והרתעה כאחד. לצוללות שלו, לפי פרסומים זרים, יש טילי שיוט המסוגלים להגיע לאיראן. אם טילי שיוט אלו יכולים לשאת ראש קרבי גרעיני יהיה לישראל אופציה להנחית בהפתעה מהלומה גרעינית ראשונה וגם לבצע תגמול גרעיני במידה ואיראן תכה ראשונה.

גרמניה, המייצרת את הצוללות של ישראל,

מעניקה סבסוד חלקי לפרויקט זה. עדיין עלות הרכישה של הצוללות לישראל היא לפחות מיליארד דולר, וישנן גם הוצאות אחרות כמו תחזוקה, הכשרת כוח אדם וכדומה. בסך הכל תוך מספר שנים יהיו לישראל שש צוללות. חלקן יהיו באופן שגרתי בתיקונים, אימונים וכדומה.

בעת חירום, במידה ותהיה התראה מספקת, ייתכן וניתן יהיה לפרוס את רוב הצוללות ואולי אף את כולן בים. למרות המחויבות של ישראל לרכוש צוללת חמישית ושישית, אולי כדאי לשקול אלטרנטיבות אחרות לפריסת נשק גרעיני. ניתן ללמוד מהמודל האמריקאי: הצבת נשק גרעיני לא רק בצוללות אלא גם במתקנים תת-קרקעיים ומטוסים.

לצוללת יש אלטרנטיבות

צוללות ישראליות המתמרנות ברחבי הים התיכון יהיו חסינות למעשה מתקיפה על ידי איראן, בעוד אמצעי שיגור בישראל יהיו חשופים למהלומה איראנית. עדיין ניתן לבנות בישראל כני שיגור תת קרקעים מוסווים ומבוצרים היטב. בתוכם יוטמנו טילים גרעיניים שעשויים להיות אמינים יותר ובעלי טווח ארוך יותר מטיל שיוט הנורה מצוללת.

כמו כן, חיל האוויר הישראלי יכול להקצות טייסת או יותר אך ורק למשימות הנוגעות להשלכת נשק גרעיני. חלק ממטוסים אלו יהיו באופן קבוע חמושים ובכוננות מתמדת להזנקה בהנחה ויהיה להם די זמן להמריא אם תתקבל התראה על שיגור טיל גרעיני מאיראן, שעשוי להכות בשדה התעופה בו הם מצויים.

אפשרות אחרת היא שמטוסים עם מטען גרעיני יחוגו באוויר בעת כוננות גבוהה ואף באופן קבוע, מסביב לשעון, במשמרות כמובן.

בסך הכל משלהי שנות ה- 60 מערכת הנשק המרכזית של חיל הים הישראלי היתה ספינת הטילים שנועדה בעיקר ללוחמה קונוונציונלית, כהשגת עליונות בים. החל משנות ה-90 גוברת החשיבות של הצוללת במיוחד לצורך היערכות לעידן גרעיני, אם כי בהיבט זה למשל מבחינת עלות ייתכן שיש לה אלטרנטיבות.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אהוד עילם

צילום: .

ד"ר לביטחון לאומי. חוקר את נושא הביטחון הלאומי של ישראל. בעבר עבד בתחומו בצה"ל כאזרח. כעת עובד באזור וושינגטון

לכל הטורים של אהוד עילם

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים