בחירתו של השר ישי
עכשיו, כשכולנו הבנו שיש בעיה עם המסתננים מאפריקה, לא הגיע הזמן גם להחליט על פתרון?
הבעיה היא שחייבים לקבל החלטה, ויש בדיוק שתי אפשרויות; הראשונה היא להתגבר על רגשותינו ההומניים ולגרש את המסתננים לגורל שסיכוי טוב שיסתיים במוות, והשנייה היא לדאוג לסגור הרמטית את הגבול, אבל במקביל לטפל מיידית ב-30 אלף המסתננים שכבר השתכנו פה. איך? לבקש עזרה מהאו"ם, לבנות מחנות פליטים בנגב או אפילו לשכן במרכזי קליטה. אין ספק שאם רוצים, אז לא רק אפשר אלא חובה למצוא פתרון.
אבל כדי למצוא פתרון צריך קודם כל להכיר בעובדות. העובדה הראשונה היא שהפכנו למדינה שלא מסוגלת לטפל בחלשים. בין אם מדובר בניצולי שואה שסל התרופות לא מכסה את הצרכים הרפואיים שלהם, בין אם מדובר בעניים, בנוער במצוקה או בשירותי בריאות ירודים, ובין אם מדובר במסתננים שנסו על חייהם מארץ עקובה מדם כדי לשרוד.
העובדה השנייה היא שלא כל דבר שנאמר לגבי מגזר מסוים הוא "גזענות". אם קיימת באוכלוסייה קבוצה בעייתית, זו לא גזענות לומר את זה. מה לעשות ששיעורי האבטלה גבוהים יותר במגזר הערבי, שיעורי האלימות נגד נשים גבוהים יותר בקרב יוצאי אתיופיה, ושמאז ש-30 אלף מסתננים השתכנו בתל אביב, האלימות עלתה פלאים? אלה הן העובדות, וכדי לשנות אותן מומלץ קודם כל להכיר
בהן.
על שר הפנים לשאול את עצמו בכנות מה יותר חשוב: להיות מסוגל לדאוג לתנאי מחיה וביטחון בסיסיים של תושבי המדינה שאתה שר הפנים שלה או לגלות הומניות כלפי פליטים מסכנים שברחו מאלימות שקשה לנו אפילו לדמיין את הממדים שלה? מדובר בבחירה שדומה באופייה ל"בחירתה של סופי", כזו שבכל מקרה תוביל להפסד כואב. אבל עדיין זו בחירה שחייבים לעשות ולקחת מראש בחשבון שלא משנה במה תבחר, התקשורת, שתמיד מבקרת, תאשים אותך במשהו כתוצאה מכך, וגם בצדק.
ואולי יש פה שני לקחים עבור ישי, וגם עבור כולנו. הראשון הוא שכדאי שנלמד מתי נכון להשתמש במילה "גזענות" ומתי היא אינה מתאימה. אם קיימת בעיה, האם זה בכלל משנה מי הם האנשים שבגללם היא נגרמת או אם מדובר במסתננים סודנים כהי עור או בנורווגים לבקנים? הרי מה שמשנה הוא שאם אין לך יכולת אמיתית להכיל אותם, בעל כורחם הם ייגררו לפשע, פשוט כדי לשרוד.
הלקח השני הוא שלשאת בתפקיד של שר, זה לא אומר רק אאודי, כבוד בשכונה וקומבינות פוליטיות מתוחכמות. זה אומר לדעת לנתח מצבים לא נעימים, להבין את המשמעויות וההשלכות, ובכל זאת לקבל החלטה ולשאת באחריות על התוצאות. כן, זה אולי נראה לנו ברור מאליו, אבל יש אנשים שנמנעים מלקבל החלטה גם כשהם נדרשים לקבל אותה. הם פשוט ממשיכים להתנדנד עד שהקוסמוס מחליט במקומם, ואז הם יכולים להאשים אותו בתוצאות.
ואולי יש גם לקח אחד נוסף, והוא להבין שזווית הראייה שלי עשויה להיות שונה לחלוטין מזו של אלי ישי. כך שייתכן מאוד שזה בכלל לא מה שמטריד אותו כרגע, כל עוד הוא יוכל מתישהו להאשים מישהו אחר בתופעה, או לפחות את התקשורת, בכך שהיא נטפלת אליו מתוך גזענות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם