דקירה אחת מספיקה
עדן אוחיון שדקר באכזריות את גדי ויכמן כמה פעמים הואשם ברצח. הצעת חוק ממשלתית צפויה ליצור שינוי בענישה על עבירות ההמתה
ההבדל בין שלוש עבירות ההמתה - רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות - נעוץ ביסוד הנפשי. עבירת הרצח דורשת כוונה תחילה, המורכבת משלושה יסודות: החלטה להמית, הכנה והיעדר קנטור. את הכוונה להמית הסיקו בפרקליטות מנסיבות המקרה החריגות: אוחיון דקר את ויכמן בצד השמאלי של החזה, דקירה שחדרה ישירות ללבו.
לפי פסיקת בית המשפט העליון, גם דקירה אחת שנעשתה במקום רגיש בגוף עשויה להעיד על כוונה להמית. מלבד הדקירה בעומק הלב, אוחיון המשיך וביצע חתך ארוך לרוחב החזה של ויכמן. מדובר בחתך חריג מאוד שבפרקליטות מסיקים ממנו כוונה עזה להמית ולפגוע בצורה קשה ביותר בקורבן. לשם השוואה, גלר נדקר במפשעה, אזור פחות מסוכן, והסכין נותרה בגופו.
שש עבירות המתה במקום שלוש
גם התנהלותו של אוחיון היטתה את הכף לאישום ברצח. אוחיון הסתובב עם סכין דרך קבע, הוא פיתח את העימות וההתגרות עם ויכמן לכל אורך האירוע. אחרי הדקירה החריגה הוא הוציא את הסכין מגוף הקורבן, נמלט והשליך אותה בפח אשפה. דוקרו של גלר, לעומת זאת, היה חמוש בסכין ואיים בה מספר פעמים אך נמנע מלהשתמש בה.
עוד בחנו בפרקליטות אם העובדה שוויכמן נגח בפניו של אוחיון בטרם נדקר נחשבת לקנטור, מה שיביא לאישום בהריגה. מסקנתם הייתה שאין כל מידתיות בין פעולת הנגיחה של ויכמן לבין
תגובתו הקיצונית של אוחיון, ומשכך אין קנטור שקדם לפעולת הקטילה. זאת לעומת המקרה של גלר, שהטיח אבן בפניו של דוקרו בטרם נדקר למוות.
משרד המשפטים צפוי לפרסם בקרוב הצעת חוק ממשלתית שתיצור מהפכה בעבירות ההמתה. במקום שלוש עבירות כיום (רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות) יהיו שש עבירות, ובהן שתי עבירות רצח: עבירת רצח בסיסית (המקבילה להריגה כיום) ועבירת רצח בנסיבות מחמירות. מקרים אלו וכן הרשעת תוקפיו של אריק קרפ בהריגה ולא ברצח מחדדים את הצורך ברפורמה הזו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם