מטמון נדיר מתקופת התנ"ך התגלה במגידו
תכשיטים יקרי ערך מלפני 3,100 שנה ובהם עגילי זהב ומחרוזת התגלו בחפירות. זה אחד האוצרות היקרים ביותר שנמצאו בישראל מהתקופה
הכלי בו נמצא המטמון. צילום:פבל שרגו, המכון לארכיאולוגיה
כלי חרס בו נמצא המטמון, נחשף בחפירות שנערכו בתל כבר בשנת 2010, אולם מכיוון שהיה מלא בעפר, לא נודע אז מה תוכנו.
בחודש יולי האחרון, רוקן הכלי בצורה מבוקרת במעבדות השחזור של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ולתדהמת הנוכחים התברר כי הוא מכיל תכשיטים יקרי ערך, וכי מדובר באחד המטמונים העשירים ביותר מתקופת התנ"ך שנמצאו בישראל.
המטמון כולל תשעה עגילים גדולים וטבעת חותם (עם חריטה של דג), כולם עשויים זהב, וכן למעלה מאלף חרוזים קטנים מזהב, כסף וקרניאול (אבן חצי-יקרה בצבע כתום עז), שנשזרו למחרוזת מרהיבה.
כמו כן, נתגלה צרור עטוף בבד פשתן, ובו תכשיטים נוספים עשויים כסף. מצב ההשתמרות של החפצים טוב מאוד.
אחד מעגילי הזהב היא יצירת אומנות שטרם נראתה כמוה במכלול התכשיטים שנחפרו באזורנו. זהו עגיל דמוי סל, שבתוכו מעוצבת ציפור קטנה, אולי יען. לחלקו החיצוני חוברו שמונה בעלי חיים מיניאטוריים עם קרניים, ככל הנראה עיזים. למרות שלא נמצאה מקבילה מדויקת לחפץ, סגנונו וכן העובדה שהוא עשוי מזהב מרמזים על השפעה מצרית בייצורו.
עושר כנעני
המטמון נמצא בתוך פך חרס קטן, בפינתה של חצר מרווחת ומרוצפת באבן. הפך הוצב בתוך קערת חרס
והונחה עליו קערה נוספת, ששימשה כמכסה. יתכן שזו הייתה קופסת התכשיטים של בעלי הבית, או אולי אוסף תכשיטים של אישה כנענית שהתגוררה במקום.
למרות מצבם הכלכלי הטוב של תושבי המבנה, לא שפר עליהם גורלם, ובסביבות שנת 1,100 לפני הספירה, חרב ביתם. עדיין לא ידוע מהן הנסיבות שהביאו לחורבנו של המבנה, ומדוע לא שבו תושביו לקחת את תכשיטיהם.
עד כה נמצאו בארץ כ-25 מטמוני תכשיטים
מתקופת הברזל - רובם מכילים אך ורק חפצי כסף.
לדברי פרופ' פינקלשטיין, חשיבותו של המטמון החדש נובעת מכמות הזהב הרבה שהוא מכיל. המטמון מתוארך לראשית ימיה של תקופת הברזל, עובדה המאפשרת לעמוד על ראשית השימוש בכסף באזורנו.
זאת, במקביל להיעלמותם של חפצי זהב שהתרחשה עם נסיגת השלטון המצרי מכנען בסוף תקופת הברונזה המאוחרת (שנת 1,150 לפני הספירה).
המטמון יעבור אנליזות רבות באוניברסיטת תל-אביב, במכון ויצמן ובמוזיאון ישראל ואז יוצג לקהל
הרחב.
תכשיטים יקרים שהתגלו בפך החרס
צילום: פבל שרגו, המכון לארכיאולוגיה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם