"הצלחת המו"מ בבגדד
שווה לתקיפה בטהרן"
סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף (מיל') דן הראל, טוען כי עדיף לישראל להסתמך על מהלך דיפלומטי מאשר לבצע פעולה צבאית כי "כך לא נסכן איש"

"צריך לזכור שרק לפני שנתיים אף אחד בעולם כמעט לא התעסק בעניין הזה, ועכשיו אנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי", הוא אומר בהתייחסו לסבב השיחות שנפתח אתמול בבגדד בין איראן לראשי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). "תשומת הלב של העולם כולו נמצאת שם, ויחד עם משטר סנקציות מאיים שהם הביאו עמם, הם גרמו לאיראנים להגיע לראשונה לשיחות מהסוג הזה. יש כאן הישג אדיר של מדינת ישראל, שהצליחה להעביר את הזרקור הבינלאומי למקום הזה, ורק הדבר הזה כשלעצמו הוא נתיב נכון".
לא מדובר כאן בהישג סמלי בלבד?
"יש כאן אפשרות אמיתית להגיע גם לתוצאות טובות. יש סיכונים, אבל בעיניי דווקא הסיכויים הם אלה שגוברים על הסיכונים. דרך השיחות האלה אפשר להגביר את הפיקוח. זה לא שהאיראנים יהפכו ברגע לבני ישיבות. הם תמיד ירצו להמשיך את התוכנית שלהם, אבל פיקוח ונהלים יציבו אותם במקום אחר - תוך ריחוף תמידי באוויר של סנקציות. יש בכך בהחלט מהלך שיביא לדחיית התוכנית שלהם, ולכן אין מה לקפוץ ולבטל את זה. צריך לזכור שגם אנחנו אמרנו שתקיפה תביא לעיכוב התוכנית, לא מעבר. הרי אי אפשר להוציא את הידע מהמוחות ולהשמיד כל מתקן ומצבור. לכן צריך להסתכל על הסיכוי הזה בעין מפוכחת".
הדרישה הישראלית היא שכל החומר המועשר שנמצא בידי האיראנים יוצא אל מחוץ למדינה.
"אני לא משוכנע שניתן להגיע ליעד הזה באופן מלא. אפשר להחזיק אורניום מועשר לרמה של 3.5 אחוזים . הייתי שמח להתעקש שגם זה לא יישאר שם, ואם כן - אז בפיקוח הדוק. לא כך לגבי החומר שמועשר לרמות גבוהות יותר, שחייב לצאת מאיראן. ישראל מצדה חייבת כל העת לדרוש את כל מה שיבטיח לה ביטחון, גם אחרי שייחתם הסכם".
אבל אתה מדגיש שיש גם סיכונים בהסכם שעשוי להתגבש בבגדד.
"נכון מאוד. יש סיכון שהאיראנים יעשו'נשף מסכות', כלומר ישכנעו את כולם שהם מצייתים להסכמים, אבל יבנו פצצה במחשכים או לחלופין יגיעו למצב שבו הם חסינים מתקיפה. סיכון נוסף הוא שהסכם שבראיית ישראל אינו טוב יזכה דווקא ללגיטימציה בעולם וישים אותנו במקום יותר בעייתי, ולכאורה יכבול אותנו. צריך ללא ספק לעקוב אחרי הפרטים. עם זאת,
האיראנים הוכיחו שהם ממש מומחים בהליכה על הקצה.
"אבל כעת הם מבינים שהתהום עמוקה. זה לא רק החשש מתקיפה ישראלית, אלא גם הסנקציות של המערב. אני לא אומר שהם זנחו את שאיפותיהם, אבל הם יודעים בהיבט הזה לשקלל את הסיכונים שלהם. אם הם יפרו את ההסכמים, אני מקווה שהמודיעין - שהיום הוא עולמי - יעלה על זה ולא ייתן להם לשטות באיש. אבל אם השיחות יצליחו, גם אם לא יהיו פסגת שאיפותיי, זה שווה ערך לתקיפה. במידה מסוימת הערך של זה יהיה טוב יותר כי השגנו את מה שרצינו בלי לסכן איש. לא בטוח שהיינו עדים לאותה תוצאה אחרי תקיפה שהייתה משיגה את יעדה, אבל האיראנים היו בעמדת קורבן. במקרה כזה, היה מי שנלחץ לתת להם פתרונות - ואנחנו היינו במקום פחות טוב".
אתה יכול להבין את האמירות של בכירים ישראלים, שמבקשים דרישות חד-משמעיות מהאיראניםולא נחים לרגע על זרי הדפנה?
"בסופו של דבר אסור לנו לקבל איראן גרעינית, וזה ברור מאליו. זה נכון שכבר לפני כמה שנים התרענו על הסכנה. בפועל, זה קרה לאט יותר כי מטבע הדברים הצגנו את התרחיש המחמיר. גם המדיניות הישראלית ופעולות שונות של מדינות במערב שכעת אנו רואים את שיאן, תרמו להאטת הקצב של הגרעין האיראני. כמו כן, היו לאיראנים הרבה מאוד תקלות שעיכבו אותם. אנשים לא מבינים את גודל הנזק שגרמו אותן תקלות".
נראה שהדיון על סוגיית הגרעין האיראני יימשך עוד זמן רב, ובינתיים האיראנים ימשיכו להתקדם לעבר מטרתם הראשית.
"נכון, אבל יש לא מעט שיטות לעכב אותם מלהגיע ליעדם. אפילו למערכות ההגנה של ישראל שעליהן דיברתי בכנס השבוע, יש הרתעה משלהן. עם זאת, אני סבור שאם ההסכם לא יניב תוצאות, לאו דווקא הבחירות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר יהיו אלה שימנעו מישראל לעשות מעשה. בסופו של יום, האמריקאים מאוד מכבדים את האינטרס הביטחוני-לאומי של ישראל, ובלי להקל לרגע ראש חלילה ביחסים ההדוקים איתם ובהערכה הרבה - עדיין עלינו להבטיח את ביטחוננו במו ידינו. האופי האמריקאי יידע לכבד את זה".
גיל: 57
מגורים: רעות
מצב משפחתי: נשוי ואב לשלושה
תפקידים קודמים: מנכ"ל משרד התחבורה, סגן הרמטכ"ל, נספח צה"ל בוושינגטון, אלוף פיקוד הדרום