גרורות של שנאה
מופע האימים של ח"כ מירי רגב בהפגנה בת"א מזכיר תקופות חשוכות. והיא, רק רצתה לגזור קופון פוליטי ולא מבינה על מה המהומה
סג"ל יכול ללמד אותה משהו על המאבק הציבורי נגד תופעת המסתננים, אבל סג"ל הוא גם ידען ובקי בהיסטוריה בכלל, ובהיסטוריה העגומה של עם ישראל בפרט. רגב, כנראה לא.
קחו את מופע האימים של הגברת רגב שלשום בדרום תל אביב, גלחו את ראשה, הלבישו אותה במשהו חום, ותקבלו בדיוק את מה שקיבלו אבותינו באירופה בימים האיומים ההם. זו אותה טרמינולוגיה. אז היהודים היו סרטן בלבה של אירופה.
היום הסודנים או האריתריאים, מי בכלל יכול להבדיל ביניהם, הם "סרטן בגוף שלנו," אליבא דרגב. והיא גם "מבינה" את פרץ האלימות נגדם. את זה היא דווקא כן מבינה. את הדמיון החולני למה שקרה לנו לפני שישים שנה היא לא מבינה.
מה ביקשה לעצמה בסך הכל? קצת תשומת לב של סניף הליכוד החזק בדרום תל אביב? כמה רגעי תהילה במהדורות הלילה של הטלוויזיה? עוד רבע קופון תקשורתי אצל הפייגלינים? פוליטיקאי בשורות האחוריות של הליכוד, מה יש לו בחייו?
ולעצם העניין: המאבק נגד תופעת מסתנני העבודה הוא מאבק אמיתי, שנובע ממצוקה קשה, שדורש פתרון מהיר, יעיל ועוצמתי של הממשלה. המסתננים עצמם לא אשמים. הם ראו פרצה ונכנסו דרכה.
המדינה הדי מטומטמת שקיבלה אותם, הסיעה אותם לתל אביב, נתנה להם לבנות בפאתיה עיר זוטא של עצמם, לפתוח בתי עסק, בתי קפה, חנויות ולבנות קהילה פורחת ההולכת ותופחת בלב השכונות הכי חלשות והכי נדכאות בכרך - היא האשמה בטרגדיה הזו. לא הם.
דן מרידור אמר לי אתמול שהפוליטיקאים צריכים להפגין מול הממשלה, ולא מול המסתננים האלה.
העולם שייך לצעירים, למתלהמים, למיוזעים, לנואמים בפרוור, מול הקהל המשולהב, שמנופף באגרופיו ומאיים וזועק בקול ניחר שצריך לזרוק אותם לכל הרוחות, לגרש אותם עכשיו, לבער את הסרטן הזה שמתפשט בתוכנו ומאיים להכריתנו. כל מה שנותר לאדם השפוי לעשות זה לגשת לפינה ולהקיא.
תראו מה קורה לליכוד. מפלגה עם השדרה הכי רחבה ומרשימה, עם שורת בכירים מפוארת - אבל עם הספסלים האחוריים הכי שחורים, נוטפי שנאה ופרובוקציות שיש לפוליטיקה הישראלית להציע היום.
לצד פיגורות כמו בוגי יעלון (שיצא אתמול באומץ נגד התופעה, ולא בפעם הראשונה), דן מרידור, רובי ריבלין - כל אלה כבר אמרו את דברם אתמול (אני ממתין עדיין לגדעון סער, גלעד ארדן, משה כחלון, סילבן שלום, שיגידו גם הם משהו).
פושים העשבים השוטים והמשתטים כמירי רגב וחבריה. הם ממיטים קלון על המפלגה כולה. הם משחירים את דמותנו בעולם. אין להם מושג על מה הם מדברים, אבל מה זה משנה. העיקר לחזור לסניף בשלום ואולי גם להתברג בפריימריז למקום מכובד.
הסרטן שפושה בגוף זה הם. הגוף, גופו של הליכוד. הגרורות של השנאה וההתלהמות מתפשטות בו במהירות, באלימות, ואין תרופה. אם מירי רגב היא הליכודניקית היפה, דן מרידור הוא החנון. וככה בדיוק זה נראה.
צריך להגיד שוב: ממשלת ישראל אחראית לפתור את בעיית המסתננים. ממשלת נתניהו קיבלה כמה החלטות אמיצות, הקמת הגדר היא החשובה שבהן, אבל בתחומים רבים אחרים לא נעשה מספיק. צודק רון חולדאי שאומר שאם האנשים האלה הוסעו לתל אביב והשתקעו בה, אי אפשר לאסור עליהם לעבוד. זה כמו לבקש מהם לשדוד.
הממשלה צריכה לפתור את זה בכל אמצעי חוקי ומוסרי שיעמוד לרשותה, כולל פינוי מוטס המוני לאיפה שירצו. הרי אם האנשים האלה היו ישנים במרכז שוסטר ברמת אביב, ולא בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב, הבעיה הייתה נפתרת מזמן. אין על זה ויכוח.
אבל בדרום תל אביב לאף אחד לא באמת אכפת, מה זה משנה אם השחורים שם הם שלהם או שלנו. העיקר שיהיה מי שישטוף את הכלים המלוכלכים בחצרות הפנימיות של מסעדות היוקרה ובלבד שלא נצטרך להתחכך בו יותר מדי.
אלה הם חיינו, וחיים כאלה דינם להתפוצץ בסוף. הגענו לסוף הזה עכשיו. סבלנותם של תושבי דרום תל אביב פקעה. הם צודקים לגמרי, הם זקוקים לעזרה, לחיבוק ולפתרון. הם לא זקוקים לעדת הפוליטיקאים רודפי הפרסום והאופורטוניזם שיסיתו אותם וישסו אותם באומללים שמתגוללים ברחובות. לא זו הדרך. לא זו דרכנו. אבל לך תסביר את זה למירי רגב.
אקו"ם