מודים ועוזבים: מכבי של העונה הבאה
בניגוד לקבוצה של העונה הקודמת, שהיה הגיון רב בהמשך דרכה המשותפת, הפעם מי שמחירו עולה על ערכו, יעזוב את היכל נוקיה
ההכרזה המהירה של דייויד פדרמן, לפיה מכבי תשחק בליגה המקומית ולא תהיה

יחד עם הבאתו של פרמאר, שנבעה מלחץ למראה הרכישות של כמה מהיריבות ביורוליג, נוצר כדור שלג, שהתבטא בלא פחות מארבעה שחקנים שאפילו לא סיימו את העונה (פרמאר, שאייר, מאלט ומצ'באן), ובכך שהסגל של העונה לא מהווה שום בסיס לקראת העונה הבאה.
פדרמן ושות' זוכרים עוד דבר: כשם שמכבי היתה רחוקה סל אחד מהפיינל-פור, כך היתה רק כמה שבועות קודם לכן רחוקה רק סל אחד של באזילה נגד ברצלונה מהדחה כבר בטופ-16. הקבוצה של העונה הצטיינה בעיקר בכך שהחזיקה מעמד, עדות למנהיגות של דייויד בלאט, המקצועיות של הצוות והחוסן הנפשי של השחקנים.
לא היתה שום בשורה בכדורסל ששיחקה, ובלאט אלתר מדי משחק מהשרוול: רק כדוגמה אחת, בחצי ממשחקי הטופ-16 החליף שלושה שחקני חמישיה בחמש הדקות הראשונות.
מכאן הקווים המנחים לקיץ הקרוב: קודם כל, להוריד את אשליית האדריאטית מסדר היום. שנית, בניגוד לקבוצה של העונה הקודמת, שהיה הגיון רב בהמשך דרכה המשותפת, הפעם מי שמחירו עולה על ערכו, יילך.
בקריטריון הזה, היחיד שהישארותו ברורה הוא דווין סמית'. להנדריקס ולנגפורד - שבעיניי הוא בעייתי בסגנון המשחק, בנוסף לעלות - יש סכום תקרה הגיוני, שמעליו יאחלו להם דרך צלחה. לשון ג'יימס יש בעיה של מדרגת מס, אבל גם מעליה מכבי צריכה לשאול את עצמה אם שווה לה להביא שני אירופים דומים למדי (שרמאדיני ומאריץ'), או להשאיר את ג'יימס, שעדיין לא עולה יותר מאחד מהם, יכול לשחק גם בעמדה 4 ומוכן נפשית לתפקיד מופחת.
שאר השאלות נגזרות גם מהסגל הישראלי: דייויד בלו, כמובן, אבל גם
בהנחה שהוא מחליף את בורשטיין ולנדסברג מצטרף, נשארת מכבי עם בחירה של רכז, קלעי ופאוור-פורוורד כדי להשלים הרכב של חמישה זרים וארבעה ישראלים מובילים, ותצרף עוד ישראלי אם בלו יעזוב. זה כל מה שהיא צריכה, בכל מבנה של הליגה הישראלית. כל דבר מעבר לזה יהיה חזרה על הטעויות של העונה הנוכחית, בלי שום ערבות שההתעלות המנטלית והמזל שאפיינו אותה יחזרו שוב על עצמם.