שוויון בנטל בלי שנאה
איבת החרדים מאפשרת לנו להתחמק מדיון כואב על דמותה של החברה. ככה לא בונים מדינה. אפילו לא שכונה
איזה מזל שיש חרדים. כי בלי להתעסק בחרדים נצטרך לעסוק באלימות ובהתבהמות הפושות במחוזותינו. הרבה יותר קל להתלבש על בטלנים מאשר להתמודד עם פגיעה בכבוד המורה בפרט והמבוגר בכלל, שלא לדבר על מגפת האלכוהול ההולכת וגדלה.
איזה מזל שיש חרדים. כי בלעדיהם היינו צריכים להחליט מה לעשות עם משתמטים אחרים. לפחות 10,000 צעירים שאינם חרדים ואינם חולים משתמטים משירות צבאי. זה לא על רקע אידיאולוגי. ואיש לא מבקש לא להעסיק אותם במקומות עבודה. חלקם אפילו גיבורי תרבות.
איזה מזל שהחרדים חרדים. כי כשהם יבואו בהמוניהם לצבא, הדיון על שירת נשים יהפוך ללא רלוונטי. כי אז ייאלץ הצבא לעסוק בכשרות "מהדרין" ובהימצאות משותפת של גברים ונשים. הרבה יותר קל לדבר על החרדים שלא מגיעים לצבא, כל עוד הם לא מתכוננים לבוא.
איזה מזל שיש חרדים. כי אם גם הם יציפו את שוק העבודה, ניאלץ להתמודד עם שורה של שאלות הנוגעות לתנאי ההעסקה של עובדים במשק הישראלי. שהרי לא ניתן להם יותר ממשכורות הרעב שמקבלים עובדי הקבלן השומרים על כולנו בשעה שאנחנו נעשה שופינג בקניון.
מערכת ההעסקה הפוגענית בישראל מובילה לפערים קטסטרופליים, כאלה המייצרים עניים מרודים הזוכים לשכר משפיל וליחס מעליב. שנאת החרדים מאפשרת לנו להתחמק מדיון כואב על דמותה של המדינה
חברה שמאבדת את הזהות הלאומית שלה לטובת בניינן של קהילות נפרדות הדואגות לאינטרסים הצרים שלהן תוך פירוק האתוס המשותף. הולכת ונבנית כאן חברה שהאסטרטגיה של חלקים גדולים מאזרחיה בנויה על שנאה. ככה לא בונים מדינה. אפילו לא שכונה. השנאה הופכת לאיום קיומי על עתידה של ישראל, והיא הייתה חומרי הבעירה של הגלויות הקודמות שהובילו אותנו ל-2,000 שנה של סבל וייסורים.
החרדים אינם אפיזודה חולפת. הם חלק מהתרבות היהודית והישראלית. הם לא נקראים לשנות את אמונתם ותפיסת עולמם. מי שחולם שבוקר אחד נקום ונגלה שהחרדים חזרו בשאלה, חוטא ביהירות ובה בעת מקבל את זכותם של החרדים להתפלל לחזרה של כולם בתשובה שלמה.
אז נכון, גם העסקנים החרדים מלבים את אש השנאה. אבל אין בכך כדי לפסול ציבור יקר וחשוב בישראל. מצד שני, החרדים חייבים להפסיק לשלוף את "קלף השנאה". בכל פעם שאנו מבקשים לפתוח מחדש הסדרים שערורייתיים שנקבעו בעבר, קמה מקהלת העסקנים ומחזירה את השיח הישן, הגלותי: זה נובע משנאה, אלה גילויים אנטישמיים ועוד פנינים שלא ראוי לחזור עליהן.
מותר לפתוח את הדיון על לימודי הליבה, חובה לדרוש חלוקה שוויונית וצודקת של הנטל וכדאי לשוחח על ההשתלבות בשוק העבודה. חברה בריאה בוחנת עצמה פעם אחר פעם. רק חמור לא משנה דעתו, ואנו לא חמורים. אז בן-גוריון וחזון אי"ש הסכימו על פטור, ומאז הוא הלך וגדל, והמציאות הפוליטית הגדילה את כוחם של החרדים, והם השתמשו בו למהדרין. אבל עכשיו מותר ואפשר לבחון את הכל מחדש. בלי שנאה, אבל גם בלי ויתורים מיותרים.
כשאני דורש שחרדים יתרמו את חלקם לציבוריות, אני מכריז שאני רוצה לראות אותם חלק מהמשפחה שלי. חייבים להפסיק את שיח השנאה. חייבים להתמודד עם האתגרים הגדולים שניצבים לפתחנו. חייבים לעשות את זה יחד עם החרדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם