כשייגמרו התירוצים
עד עכשיו לתנועה הרפורמית בישראל היה תירוץ. אך החל מהיום יהיה עליה להוכיח שיש לה כוח משיכה אמיתי ושהיא באמת יכולה לדבר עם הציבור
דונם אחר דונם, בג"ץ אחר בג"ץ, הן מסירות מכשולים הנערמים בדרכן. ויש להן גם תשובה קבועה למי שתמה על החולשה היחסית שלהן בציבור, על מספר החברים הנמוך: אפליה. קשה להצליח כשהמדינה, בכל עוצמתה, מונעת מקהילותייך לגייר, לחתן, לקבור. מונעת מחברותייך להתעטף בטלית בכותל, נמנעת מלממן את רבנייך, בורחת מלמנות אותם למשרות ששכרן בצדן ומתנכלת לאמונותייך. באמת קשה.
האפליה היא הסבר, אך גם תירוץ. על כן, להחלטת המדינה מאתמול - שתאפשר לראשונה תשלום שכר לרבנים שאינם אורתודוקסים כדי שימלאו תפקידים בקהילה - יש משמעות כפולה. מצד אחד, היא מקרבת את היהדות הליברלית עוד צעד אחד, לא אחרון, לשוויון.
צעד קטן, אחרי שנים של התדיינות, הפותח שער רחב למדי לקראת הפסיקות הבאות לטובה. מה שמותר במועצה קטנה, יהיה קושי לאסור גם במועצה גדולה. מה שראוי ונכון ביישוב חקלאי, יגיע בתורו גם ליישוב עירוני.
ופתאום יש בישראל מקצוע חדש: "רב קהילה שאיננו אורתודוקסי". לפני כמה שנים סירב נשיא מדינת ישראל דאז, משה קצב, לפנות בתואר "רב" לנשיא התנועה הרפורמית בארה"ב. להגנתו טען שכל עוד המדינה אינה מכירה בתואר כזה, גם הוא איננו מחויב בכך.
ממילא, הטענה הזאת הושלכה אתמול לפח. ואחריה יושלכו גם אחרות משום שלאפליה הנהוגה בישראל נגד יהודים שאינם מוכנים להתיישר לפי פסיקותיהם של כמה רבנים חרדים אין מקום. וגם הסבלנות המשפטית והחברתית כלפיה וכלפי ההגמוניה היהודית של "רבנים שהם דווקא כן אורתודוקסים", כנראה נגמרת.
חובת ההוכחה בידי התנועה הרפורמית
אך, כאמור, זהו רק צד אחד של המטבע. צד הזכות, שבצדו גם צד חובה - חובת ההוכחה. ככל שיוסרו החסמים, ככל שיסתמן שוויון, כך יידרשו התנועות הליברליות להוכיח שיש להן יכולת לתקשר עם החברה הישראלית לא רק דרך בתי המשפט, אלא גם בהידברות ישירה.
שיש להן כוח משיכה אמיתי, שהן יכולות לגייס חברים, לבנות מוסדות. שהן יותר מאשר
מפלט לישראלים שאין להם חשק, בצדק, להתעסק עם הרבנות; או שהם, בצדק, כועסים על הרבנות; או שיש להם הסתייגות עקרונית, גם היא לעתים קרובות בצדק, מהיהדות שהרבנות מייצגת.
הן יצטרכו להוכיח שאחרי המאבק לשוויון נותר להן עוד על מה להיאבק. הנה נושא ראוי לדיון בוועידה השנתית של התנועה הרפורמית כבר בסוף השבוע הזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם