תהיו קצת בוריס גלפנד
כנראה שנבחרת הכדורגל שלנו לעולם לא תוכל ליישר קו עם נבחרת השחמט. שני העולמות לא ייפגשו, אבל לפחות לתקשורת מומלץ להיכנס לפרופורציה. וגם: אפילו מול גרמניה, הבחורים של אלי גוטמן חייבים לשמור על מעט כבוד
עדיין לא עברו שלושה משחקי ידידות מאז החל עידן אלי גוטמן בנבחרת ישראל, וכבר מתחיל הרחש-בחש ששום מאמן נבחרת, גרמני ככל שיהיה, לא יוכל לחסל.
תוכניות הספורט ברדיו ממלאות שעתיים שלמות במלל חסר מעצורים. למשל, שחקנים שמתלוננים על עיתונאים שמאיימים שיהרסו אותם אם לא ידליפו להם מתדרוכים של גוטמן, או רכילות על גוטמן עצמו, שקיבל המלצות מעיתונאים אחרים לקדם מנהיגים חדשים על חשבונו של בניון.
דיבורים כמו חול בלי ניסיון לחשוף את שמות המאיימים
הכדורגל הישראלי שוכב על הקרשים בגלל אבדן המכובדות שלו. כנראה שלעולם לא תוכל נבחרת כדורגל ישראלית ליישר קו עם נבחרת השחמט, שבראשה ספורטאי הירואי, מכובד ועומד בלחצים כמו בוריס גלפנד. מדובר בשני עולמות שלעולם לא ייפגשו. אבל לפחות שבתקשורת ייכנסו לפרופורציה.

בתוכנית המקבילה התעקש אייל ברקוביץ' בראיון עם העוזר אבוקסיס, שגוטמן צריך להיצמד לשיטה המקובלת עליו, 2-4-4. ברקוביץ' ממשיך לחשוב כפי שחשב כשהיה כוכב גדול, אינדיבידואל. הוא מסתכל על נבחרת ישראל הצנועה במשקפיים של אייל הכוכב, ומתקשה להבין איך זה שהיא צריכה להתאים את עצמה ליריבה, גם אם זו גרמניה.
"מה חשובה התוצאה במשחק כזה?", תהה , ושכח את הכותרת שקיבל ריצ'רד נילסן בעיתון של המדינה למחרת ה-7:1 באותו משחק ידידות מול אותה גרמניה - "הביתה".
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה, מאלף סיבות, להפסיד שוב 7:1, או בתוצאה דומה לה. גם אם מדובר במשחק שבו אתה בוחן ומנסה את ההרכב והשחקנים, צריך לשמור על מסגרת ומכובדות. התעקשות על אימוץ הסגנון האהוב על המאמן הוא מתכון בטוח להתרסקות. השיטה תפרח והשוחטים ישחטו.

אחרי ההפסד לשוייץ, גרמניה תבוא הערב משוגעת, ותרצה להראות שמדובר בתקלה חד פעמית. ישראל יכולה לחטוף הערב רביעייה או חמישייה, אבל גם במקרה של תבוסה אסור שנעלה שוב את השאלות על מידת התאמתו של גוטמן לתפקיד.
את יכולותיו עם שחקנים ישראלים באירופה הוא הוכיח לא מזמן. אם ייכשל בנבחרת, אפשר יהיה להקים במקום הדשא בר"ג זירת ג'ודו או אגם מלאכותי, שישמש את שחר צוברי, לי קורזיץ וחבריהם.
להבדיל מאלי אוחנה, שחטף בתחילת השבוע שביעייה מול פורטוגל וקיבל מלוזון עוד שנה בתפקיד, אין ויכוח שהמקצוע היחיד בחייו של גוטמן הוא מאמן כדורגל. לגבי אחרים יש ספק גדול.