בין דת למדינה
חמישים שנה אחרי שקנדי נבחר להיות נשיא ארה"ב למרות היותו קתולי, נפתח שוב הוויכוח על הדת - הפעם על השתייכותו של רומני לכנסייה המורמונית
ניצחונו בבחירות הוכיח שאמריקה אכן הייתה מוכנה לנשיא ראשון (ואחרון, בינתיים) השייך לכנסייה הקתולית. הוויכוח הזה התקיים לפני למעלה מחמישים שנה, אולם נראה שגם היום ארה"ב עדיין מתלבטת עד כמה דתו של מועמד לנשיאות רלבנטית לבחירתו.
דת המורמונים (או "כנסיית ישו המשיח של קדושי אחרית הימים" בשמה השני) נוסדה בארה"ב במאה ה-19 על ידי ג'וזף סמית'. ההערכה היא כי כיום חיים בין 12 ל-14 מיליון מורמונים בעולם וכמחציתם בארה"ב. הם מרוכזים בעיקר במדינת יוטה, אך גם במדינות נוספות כגון אריזונה, נבאדה וקליפורניה.
המורמונים מאמינים בישו, אך גורסים כי דווקא הכנסייה אותה ייסד סמית' (לאחר שאלוהים וישו התגלו אליו בחזונו) היא ממשיכת דרכו האמיתית של מייסד הדת הנוצרית. הם מאמינים שמנהיגי הנצרות הוותיקה (כמו הקתולים והפרוטסטנטים) איבדו את הקשר עם ישו לאחר שאפשרו לכוחות זרים להשפיע עליהם לשנות את הלכי הדת.
גם בשנת 2008 שיחקה הדת תפקיד במסע הבחירות כשהמועמד אובמה נאלץ להילחם בשמועות המטופשות שהפיצו עליו יריביו. הבעיה ממנה חושש רומני היא בורות. מעניין שלמרות שבסנאט האמריקאי מכהנים היום יותר מורמונים מאשר נוצרים
דוגמה לכך היא הנבואה המורמונית שלפיה יום אחד תהיה המדינה במשבר, החוקה בסכנה ויהיו אלה המורמונים שיגיעו רכובים על סוסים לבנים כדי להציל את ארה"ב ולהובילה לגדולה. מוטב יהיה אם רומני, בדומה לקנדי, יבהיר לקהל בוחריו הפוטנציאלים כי אין לו כל כוונה לרכוב על סוסים ברחובות וושינגטון.
כשבית המשפט העליון בארה"ב נדרש לפסוק בענייני דת, הוא מזכיר לעתים את המטאפורה של תומאס ג'פרסון שקבע כי התיקון הראשון לחוקה מעמיד חומת הפרדה בין דת ומדינה בארה"ב. מוטב יהיה אם אותה חומה תמנע גם דיונים עקרים על אודות דתו של המועמד לנשיאות, כך שנושאים חשובים יותר יכריעו את גורל הבחירות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם