טלטלה

הלכה הירושה

פרצופו האמיתי של בשאר אסד התגלה. כך בזבז הבן את שתי הירושות המרכזיות שקיבל מאביו: יציבות פנימית ומעמד בלתי מעורער באזור

עמוס גלבוע | 4/6/2012 5:27 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
ביולי 2008 הזדמנתי עם רעייתי לגשר אלכסנדר המפואר שעל נהר הסיין בפריז. הגשר היה גדוש לכל אורכו בצעירים וצעירות סורים, שנופפו בהתלהבות בדגלי סוריה. "מה השמחה?" שאלתי את אחד הצעירים, והוא ענה לי: "הנשיא בשאר אסד מגיע". הצעירות ייללו משמחה. לראשונה בהיסטוריה נשיא סורי בא לביקור ממלכתי בפריז וזכה לכבוד מלכים ולדברי שבח וקילוסין. לא רק בצרפת, גם בישראל.

- אסד: הטבח שבוצע בחולה - יותר ממפלצתי
- סוריה: המורדים הם האחראים לטבח בחולה
- תמונות לווין מסוריה מציגות קבורה המונית

המשא ומתן הבלתי ישיר שניהל עמו בטורקיה ראש ממשלת ישראל הוציא את בשאר מבית המצורעים היישר לבימת הכבוד המערבית היוקרתית. במאמר מוסגר, מעניין לציין שאהוד אולמרט מנצל כל במה על מנת להראות ולפרט כמה ויתר לפלסטינים וכמה היה קרוב להסכם עמם, אך משום מה אין שומעים אותו כלל בעניין הסורי.

בתחילת השבוע שעבר הזדמנתי עם רעייתי לכיכר המרכזית בברלין המערבית. נתקלנו שוב בהתקהלות של סורים וסוריות, נשים מבוגרות בלבוש שחור, גברים צעירים והרבה ילדים וילדות. הפעם התנוססו דגלי סוריה לצד שלטים רבים בגרמנית. את עיני צד דווקא השלט הגדול ביותר שהיה כתוב בערבית: "אוי בשאר, אנחנו רוצים להוציא אותך להורג, רוצח התינוקות".

זה אותו בשאר, אותו אדם, בלי שום הבדל בין בשאר של 2008 לבשאר של 2012. רק שאז היינו עדים לנשף מסכות. את גדול הרודנים של המזרח התיכון באותו זמן הלבישו במסכת שלום: אהבת בריות, רפורמות, קדמה, רצינות, חניך התרבות המערבית ושאר דברי איפור מזויפים וצעקנים. עכשיו כל המסכות שלו נפלו, אפילו הבגדים. מדובר בילד דחוי שגדל בצל אחיו הבכור המוצלח, ואביו הועיד לו מקצוע (רפואת עיניים) המצוי מחוץ למעגלי השלטון וההשפעה.

הוא גדל והתחנך במשטר עריצות שחיי אזרחי המדינה שווים בעיניו כקליפת השום. הוא הפנים במשך שנים את התפיסה שלפיה "אלוהים בחר" לשלטון בסוריה את משפחת אסד ואת המשפחות החזקות של העדה העלאווית, ולהיות עלאווי פירושו להיות איש השלטון
ואיש הביטחון.

צריך להיות אוויל משריש על מנת לנחש אם הוא ייפול בקרוב, בעוד שנה או בעוד כמה שנים. דומני שניתן כבר עכשיו להעריך כי שתי הירושות הגדולות שהאב חאפז הוריש לבשאר ושאפיינו את המדינה הסורית ב-40 השנים האחרונות, בוזבזו.

הראשונה שבהן היא היציבות הפנימית. חאפז אסד יצר במשך שנים מערכת שלטון מורכבת שרתמה למשטר הרודני את הבורגנות הסונית של דמשק וחלב וחלק מעדות המיעוטים. הסיסמה הייתה זו: אתם תחלקו עם השלטון העלאווי-ביטחוני את השלל הכלכלי והמעמד החברתי ותרוו נחת מהמעמד הבין-ערבי המכובד שסוריה רכשה לעצמה בתור "הלב הפועם הערבי הניצב בשוחה הראשונה מול האימפריאליזם והציונות". בתמורה תשלימו עם עריצותי ורודנותי ועמדת הבכירות העלאווית. המערכת הזאת התרסקה.

הירושה השנייה שירדה לטמיון היא מעמדה האזורי העצמאי של סוריה. עד תקופת המשטר של משפחת אסד סוריה הייתה מדינה שכולם בחשו בה ורצו להשפיע עליה: מצרים, עיראק, צרפת, טורקיה. חאפז אסד שם לכך קץ והפך את סוריה למיני-מעצמה ערבית אזורית, ובכלל זה בעלת השליטה בלבנון.

בשאר התחיל לבזבז משהו מהירושה הזאת בשעה שקשר את גורלו עם איראן ועם חיזבאללה, גרורה של איראן. סוריה תחזור עכשיו כנראה למצב שבו כל גורם בעל יכולת ינסה להתערב בענייניה, בין אם בשאר יישאר עוד זמן רב בשלטון ובין אם לא. עבור איראן הסוגיה הזאת היא קריטית, ונראה שטורקיה תהיה היריבה הגדולה שלה ב"משחק הסורי".
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עמוס גלבוע

צילום: דעות

יליד ישראל, מוסמך האוניברסיטה העברית במדעי המזרח וערבית, תא"ל במיל'. שימש בתפקידי מודיעין בכירים וכיועץ ראש הממשלה לענייני ערבים. כיום משמש כיועץ לענייני מודיעין ומרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

לכל הטורים של עמוס גלבוע

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים