הצעת החוק להחליף את המונח מעביד במונח מעסיק מבקשת לשנות את השפה. חברי הכנסת נחמן שי ורוברט אילטוב סבורים כי שפה מעצבת תודעה, שבתורה מעצבת מציאות, ומעוניינים לסייע ולו במעט בשיפור יחסי העבודה בישראל. למרבה הצער והפלא, ישנם כאלו שלא.
חיים כץ. יזמים הם אוייבים? צילום ארכיון: ראובן קסטרו
על פניו מדובר בשינוי מינורי. עלפי החוק תוחלף המילה מעביד, משורש עב"ד, במילה מעסיק, כך שהחוקים וחוזי העבודה ובנגזרת שנייה התקשורת והציבור יאמצו את הלשון החדשה, שממנה לא ניתן להסיק כי עובדים הם עבדים. בקריאה הטרומית ביוני בשנה שעברה הצביעו 46 חברי כנסת בעד אל מול שני חברי כנסת שהתנגדואחת מהן, חברת הכנסת שלי יחימוביץ', הסבירה במליאה כי העבדים עדיין לא איבדו את שלשלותיהם ואמרה כי יש ברעיון משהו "אורווליאני". העובדה שיו"ר האופוזיציה בישראל רואה בציבור העובדים עבדים וסבורה כי ישראל של 2012 דומה לדיסטופיה של 1984 אמורה לעורר אי-נוחות בקרב מצביעים של מפא"י ההיסטורית. נראה כי מנהיגת העבודה החדשה מתאימה יותר לזרם המרכזי של מפ"ם - שביכרה את המהפכה האדומה על המהפכה הציונית, וחרחרה מלחמת מעמדות.
עמדתו של חיים כץ, חבר כנסת מטעם הליכוד - האמורה להיות מפלגה ליברלית, משונה עוד יותר. מאז אישור הצעת החוק בקריאה טרומית ועד אתמול עברה כמעט שנה, ובמהלכה לא מצא כץ לנכון להעלות אותה לדיון בוועדת העבודה והרווחה שבראשה הוא עומד. לאחר כמעט שנה הוא קבע את הדיון, ובו לא נסגר דבר, ולמרות הסכמה של חברי הכנסת ושל נציגי הממשלה לא אושר החוק. לפעילת הסתדרות שאיתה שוחח מאוחר יותר במסדרון הבטיח כץ, המשמש גם כיו"ר עובדי התעשייה האווירית, כי אם זה תלוי בו - החוק לא יעבור.
במקרה זה נכנס חוק ויצא סוד: חברי הכנסת כץ ויחימוביץ' לא מעוניינים בתיקון החברה, אלא במלחמת מעמדות. המעמד היזמי והמגזר העסקי שמשמשים עמודי התווך של חברה חופשית נתפסים אצלם כאויבים, ולא כשותפים לבניית מציאות טובה יותר.