מלחמה בשיטת הסלמי
30 שנה לכניסת צה"ל ללבנון: כך אישרו השרים בממשלת בגין את מה ששר הביטחון שרון והרמטכ"ל רפול הציגו להם כעובדות מוגמרות
את החלק הצבאי כתבו יעקב ארז ועמנואל רוזן ואת חלקו המדיני-פוליטי כתבנו אבי בטלהיים ואני. התחקיר עורר הדים רבים וכעבור כשנה גם זכינו עליו בפרס סוקולוב. הוא חשף את תהליך קבלת ההחלטות הלא תקין של הממשלה ואת הדרכים שבהן "עבדו" שר הביטחון שרון והרמטכ"ל רפול על השרים והעמידו אותם בפני עובדות מוגמרות.
במאמר הפתיחה של החוברת סוכמה הבעייתיות בתפקוד הממשלה: "הבעיה המרכזית של הממשלה הייתה אי-האמון שרחשו רבים מהשרים למנהלי המלחמה, שר הביטחון והרמטכ"ל (...) בגלל אי-אמון זה נדרש שרון להביא לאישור הממשלה מהלכים ופעולות שבמצב רגיל אין הדרג המדיני צריך לטפל באישורם (...) נוצר מצב פרדוקסלי:
הממשלה דנה ואישרה מהלכים טקטיים ופעולות נקודתיות שונות, כאשר אין לשריה הכלים וההכשרה לשקול אותם היטב והם ניזונים מהמידע ומהתמונה שמציגים לפניהם מבקשי האישור; בעוד מהלכים גדולים, שהם בעלי משמעויות מדיניות עקרוניות או שינוי החלטות קודמות, לא הובאו כלל לאישורה.
בגלל חוסר ההבנה הצבאית של השרים (להוציא מרדכי ציפורי), הצליחו מנהלי המלחמה להעביר, לעתים בדרכים מחוכמות, החלטות שונות בממשלה, וכשהשרים התעוררו - היה מאוחר מדי".
ההבטחה שלא קוימה
עדות לכך באה מפי ראש הממשלה, מנחם בגין, עצמו. בישיבת ממשלה כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה, שאל אותו השר דוד לוי אם ידע מראש על כל המהלכים הצבאיים שבוצעו בשבוע הקודם. בגין השיב בגילוי לב: "אני יודע על כל המהלכים. לפעמים לפני מעשה ולפעמים אחריו".
ביטוי מתריס נגד מצב זה נתן שר האנרגיה יצחק ברמן כבר בישיבת הממשלה ביום השלישי למלחמה. כששרון ביקש אישור לכיבוש רכס מסוים כדי להבטיח את שלום הכוחות באזור, הטיח בו ברמן: "כיבוש של איזה שטח תבקש מאיתנו לאשר מחרתיים, כדי להגן על היחידה שתציב במקום שתכבוש מחר לפי האישור שלנו מהיום?". ברמן האשים: "אתם הולכים בשיטת הסלמי".
הצלחנו להגיע בדרכים שונות למסמכים ופרוטוקולים, חלקם מסווגים וסודיים, לא אחת באמצעות שרים וח"כים. רצינו, למשל, לראות במו עינינו
שאכן בישיבת הממשלה שהחליטה על הכניסה ללבנון נאמר על ידי שר הביטחון או הרמטכ"ל שמדובר בפעולה המוגבלת ל-40 ק"מ ול-48 שעות .
הימרנו על שר שידענו שניהל חילופי דברים עם שרון באותה ישיבה בנוגע להיקף הפעולה, בהנחה שבידיו עמודי הפרוטוקול הרלוונטיים. הלכנו אליו ותוך כדי שיחה עשינו לו תרגיל: ייחסנו לו עמדה ודברים שכביכול אמר בישיבת הממשלה, ושהיו בעצם הפוכים מעמדתו האמיתית.
השר נכנס איתנו לוויכוח וזעמו עלה, וכשהגיע לשיאו, קם לפתע, צעד לצד השני של החדר, הסיט וילון ומתוך כספת שהייתה שם שלף את פרוטוקול ישיבת הממשלה ההיא, השליכו על השולחן ואמר: "הנה, תקראו ותראו מה האמת". קראנו ומצאנו את מה שחיפשנו: 40 ק"מ, 48 שעות. הבעיה הייתה שאלה שהבטיחו זאת לא התכוונו אף לרגע לקיים. וההמשך ידוע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם