לגופו של עניין
תערוכת "עולמות הגוף" היא תמצית הבהמיות אליה הגיעה התרבות בישראל: מציצנות מסחרית באמתלה של אמנות גבוהה
אני יודע מה צריכה להיות עמדתו של אדם תרבותי, נאור ומוסרי כלפי התערוכה הזו. זהו שפל בהמי, פורנוגרפיה של מוות, אמנות נקרופילית שכל כולה עומדת בסימן אחד - מסחריות צינית. גופות כסחורה עוברת לסוחר באמתלה נעלה.
זה לא מפליא שתערוכה כזו נוצרה במילניום השלישי, האלף שבו התרבות עוברת רגרסיה. עולם הריאליטי, יקום של ריגושים זולים מהירים, של טישו מוכתם. מי תהום רעילים גואים, שוצפים טמטום ורוע.
מאז ימי בראשית יצר המציצנות טבוע בדנ"א של המין האנושי, אז קבלו כעת ריאליטי מהשאול, תוכנית המציאות של המוות. היכנסו בשעריה באצטלה של תרבות גבוהה.
הרי כדי להראות את נפלאות הגוף האנושי, את מורכבותו המופלאה, היה ניתן להציגו באמצעות מודל מלאכותי זהה לחלוטין לאנושי. לא חייבים להציג גופות שעברו תהליך כימי.
אני תוהה כמה מהמבקרים בתערוכה טרחו לפתוח אי פעם ספר אנטומיה, ולו כדי להצדיק במעט את התעניינותם הפתאומית במבנה האנטומי של גוף האדם. ברור שהתירוץ החינוכי נהדר. אנחנו כאן כדי ללמוד.
שימוש ציני ביצר המציצנות
באמת? בולשיט. איש לא ישלם על כניסה כדי לצפות בגופות מגומי. אנחנו באים כדי לחוות את צמרמורת המפגש המרגש עם המוות. וגם אם הסקרנות הזו לגיטימית, הרי מה שאינו לגיטימי הוא הפגיעה בצלמן של אותן גופות שפעם, כמונו, אהבו, שנאו, שמחו ועצבו.
כי מה הקשר בין אמנות ומדע לגופות מתעלסות? האם מישהו מהמבקרים הנאורים וילדיהם המחונכים לנאורות היה רוצה לראות את הוריו באקט חדירה? לא היה חומל על גופת אחיו מנגן בגיטרה להנאת המבקרים? רוב הצופים במחזה לא פתחו מעולם ספר אנטומיה ולא מתעניינים ברפואה.
מדוע לא ללכת צעד נוסף? הרי באמתלת ידע מדעי פופולרי העוסק בתהליכים אנטומיים אפשר להציג בשם המדע את תהליך ההרקבה
של הגוף האנושי. יקראו לתערוכה "רימות שובבות".
ויש עוד צד מטריד: המקור הלא ברור של הגופות המוצגות. על פי דוח שהכין התובע הראשי של ניו יורק, אין בנמצא מסמכים המאשרים הסכמה מוקדמת של האנשים או משפחותיהם להצגת גופותיהם בתצוגה הנודדת של ד"ר פון האגנס.
ככל הנראה, מקור הגופות הינו במשטרה הסינית שהעבירה אותן לאוניברסיטה של דליאן למטרות מחקר. ודומני שהדמיון שלכם מפותח מספיק כדי לשער מה היה גורלם המוקדם של המוצגים בתערוכה.
תערוכת "עולמות הגוף" עושה שימוש ציני ביצר המציצנות בכל הקשור למוות. אבל לא בית המשפט העליון צריך להכריע בשאלה המוסרית, אלא כל אחד ואחת מאיתנו. אל תבקרו בתערוכה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם