מול אדוני הארץ
יריב אופנהיימר, מזכ"ל "שלום עכשיו", לא יביא לנו את השלום. אבל הוא היחיד שמצליח לסנדל את המתנחלים ולבלום את התפשטות המאחזים
רוב מוסדות השלטון מפחדים מהם, מתרפסים בפניהם, אינם מעזים להתעמת איתם בקלה כחמורה. משום כך, כה גדולה תדהמתם כשראש הממשלה שלהם מעדיף לנהוג בהתאם להנחיות בג"ץ, ולא בהתאם להנחיות שלהם ושל רבניהם.
יריב אופנהיימר הוא מזכ"ל "שלום עכשיו", תנועה חברתית ופוליטית די קטנה, שידעה בעבר ימים הרבה יותר יפים מן הימים הללו, והיא אולי השריד האחרון לשמאל חזק, בועט, רלוונטי, שלפני 30 שנה הצליח להוציא לרחובות מאות אלפי בני אדם. לא עוד.
כוחו של אופנהיימר בנחישותו ובחוסר הנכונות שלו לוותר, פעמים רבות נגד כל הסיכויים. יחד עם עוד כמה מאות, אולי אפילו עשרות, של פעילים נחושים ומחויבים כמוהו, מצליחה התנועה הזו לעמוד מול עשרות אלפי מתנחלים, חלקם קיצוניים מאוד, שלא סופרים אף אחד ממטר, ובצדק. הם אדוני הארץ ההיא, ובמידה רבה גם אדוני הארץ הזו.
בשקדנות ובאומץ מצליחים אופנהיימר ואנשיו לזנב במתנחלים, לא נרתעים מאיומים, מטוקבקים על גבול הטירוף, משנאה יוקדת, ומהשמצות שמהן משתמע שהם בוגדים, פוסט-ציונים, שונאי ישראל, ושאר קשקושים מהסוג הזה.
עד כדי כך הם מצליחים לעצבן את המתנחלים, כמו גם את כל מפלגות הימין, עד שבכירים בליכוד טוענים שהחלטתו של נתניהו לבנות עשרה בתים על כל מבנה שייהרס בגבעת האולפנה נועדה לעצבן את "שלום עכשיו". גוליית מתעצבן על דוד, עוד לפני שזה הוציא את הקלע.
הקלע של אופנהיימר הוא תיעוד בלתי פוסק ובלתי מתפשר של הבנייה בשטחים. אנשי "שלום עכשיו" יוצאים לשטח, נמצאים בכל מקום, רושמים, מצלמים, בודקים מסמכים, משווים הבטחות שישראל נותנת למנהיגי
אופנהיימר הוא לא פוליטיקאי. אין לו את זה. הוא לא יודע למנף את פעילותו ופרסומו לקידום אישי. כאשר התמודד בפריימריז של מפלגת העבודה לפני שנים אחדות, לא נבחר למקום ריאלי. יותר טוב. חברי כנסת יש 120. מזכ"ל "שלום עכשיו" יש אחד.
בשום קונסטלציה נראית לעין, קשה לחזות ל"שלום עכשיו" אופק מזהיר. השלום הוא לא עניין סקסי. אין לו רייטינג. בטח שלא "עכשיו". משום שכך, המשימה שהתנועה הזו לקחה על עצמה - לעצור במקצת את השתוללות המתנחלים בכל מה שנוגע לקרקעות והקמת מאחזים - חשובה מאין כמותה.
אין מי שיעשה את זה במקומם. מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ' - ודאי שלא. נכון לעכשיו אין לה עניין בנושאים המדיניים הללו. קדימה? היא את שלה תרמה בכך שנכנסה לממשלה. כל מהלך טרפוד חוק ההסדרה לא היה יוצא לפועל אלמלא ישבה קדימה בממשלה. נותרה מרצ על שלושת חברי הכנסת שלה. נו, טוב.
לפני כמה שבועות ארגנה תנועת "שלום עכשיו" את כנס השמאל השנתי. כך הם נוהגים מדי שנה. מאות אנשים הגיעו, דיברו, התווכחו, הפגינו אופטימיות לא ברורה לגבי עתיד השמאל. יריב אופנהיימר התרוצץ בין אולמות הדיונים, נטול פוזות וגחמות. אחד מכולם, מוודא שהכל עובד כמו שצריך, מבסוט כמו אבא שהגיע לחגיגות השנתיות בגן של ילדיו. אי אפשר היה להימנע מהמחשבה שבציבוריות הישראלית חסרים עוד כמה אנשים כמוהו. ודאי בשמאל הישראלי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם