התיקון של הקישון
13 שנים של מאבק נדרשו לאנשי הדממה כדי להגיע לרגע הזה - התחלת פרויקט טיהור הקישון. בפרויקט יושקעו 220 מיליון שקל, אבל כל עוד תימשך הזרמת שפכים לנחל הקטלני לא יהיה לזה סוף
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק בפייסבוק
השבוע, עם פרסום המכרז הראשון לפרויקט טיהור הקישון, החל אולי התיקון המכונן ביותר בפרשה. הנחל המזוהם ביותר בארץ גם חלחל הכי עמוק לנשמות שלנו כשראינו כיצד טובי בנינו, מלח הארץ, תבעו מהמדינה - ששלחה אותם בפקודה לצלול במימיו הרעילים - להכיר בקשר הנסיבתי בין הקישון לבין המחלות הקשות שלקו בהן.
בשלב זה יכלול פרויקט הטיהור עבודות להטיית כקילומטר מהנחל, והחודש יתפרסם מכרז בינלאומי נוסף לחלק הארי של הפרויקט - לטיפול בבוצה המזוהמת בקרקעית הנחל.
◄צפו: הקאמבק של נחל קישון
◄מה אתם חושבים על נחל קישון?
◄הממשלה אישרה: ניקוי נחל קישון יוצא לדרך
הדרך ליריית הפתיחה של המיזם היתה רצופת מהמורות. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן יצא למסע בן שנתיים, ובסיומו הגיע להישג חסר תקדים - המפעלים והרשויות המקומיות, שזיהמו את הנחל בשפכים תעשייתיים ועירוניים במשך עשרות שנים, הסכימו לקחת אחריות לזיהום הקישון ולהשקיע כסף בשיקומו.
בפרויקט טיהור הקישון יושקעו 220 מיליון שקל, 60 מיליון שקל מתוכם תקצה המדינה. יתר התקציב יוטל על המפעלים ועל הרשויות המקומיות, בהתאם למידת הזיהום שגרמו לאורך השנים. כך לדוגמה, בתי הזיקוק ישקיעו 90 מיליון שקל, חיפה כימיקלים תשקיע כ-30 מיליון שקל ועיריית חיפה והרשויות המקומיות הסמוכות ישקיעו 20 מיליון שקל.
שרון נסים,
בשנים האחרונות נערכו קידוחים בקרקעית מורד הנחל המזוהם לצורך בדיקת עומקה של הבוצה והרכבה. בהתאם הוחלט כי הבוצה הרעילה, שעומקה 2.5 מטר, תוצא מהקטע המזוהם ביותר במורד הנחל שהשפכים הוזרמו אליו.
הבוצה מכילה כמעט כל חומר רעיל המוכר בתעשייה של ישראל: דלק, סולר, נפט, שמן, דיזל, אמוניה, ניטרט, זרחן, מתכות כבדות וחומרים כימיים נוספים. איש השייטת יובל תמיר, יו"ר עמותת אנשי הדממה וממייסדיה, הנאבק בעצמו שנים ארוכות במחלת הסרטן, מברך על הצעד המשמעותי ביותר שנעשה עד היום להצלת הנחל - אבל אומר שחצי הכוס הריקה עדיין עכורה מאוד.
"אנחנו מברכים על הפעילות הזאת והיא מראה כמה המאבק שלנו חשוב לא רק עבור אנשי השייטת וחולי הסרטן והפרקינסון שנפגעו בעקבות פעילותם הצבאית, אלא גם לטובת הפסקת הזיהום. הקצאת הכספים והפעילות הן תוצאה ישירה של המאבק האדיר שעשינו ואנחנו עושים עד רגעים אלה", הוא אומר, "אם אפשר להגיד על משהו שנעשה בו צדק חברתי, אז זה זה".
"אנחנו שמחים שנעשה משהו אף שאנחנו ערים להיעדר הפתרונות", הוא מוסיף, "גם ארדן יודע שאין פתרונות אמיתיים לשיקום הנחל ועליו להראות לציבור שהוא עושה משהו, אבל תכל'ס אין לו הרבה מה לעשות. אין בעולם פתרונות אמיתיים לטיפול בבוצות כאלה, שמכילות פסולת רדיואקטיבית ומתכות כבדות. אי אפשר לפנות את הבוצה לרמת חובב כי לא ניתן לשנע בוצות ברכבות או בכבישים, ומדובר בתהליך יקר מאוד שיישומו יהפוך את כל פעילות המפעלים ללא משתלמת.
"הפתרון שמקודם עכשיו הוא הוצאת הבוצה מהנחל והשארתה על הגדות. טיפול ביולוגי בה יכול אולי לנקות מזהמים שונים, אבל לא יכול לטהר חומרים מסוכנים. אגן ההיקוות של הקישון שיטפוני מאוד, ובשנה גשומה כל הבוצה שתכיל את החומרים המסוכנים תישטף בחזרה לנחל".
עוד אומר תמיר כי כל עוד המפעלים ממשיכים להזרים את שפכיהם לנחל, לא יהיה לזה סוף. ברשות נחל הקישון מדגישים כי ב-2002 הקימו המפעלים מתקני טיפול בשפכים התעשייתיים שמשפרים את איכותם לרמה העומדת בתקני ההזרמה לים של המשרד להגנת הסביבה, אבל לא בתקני ההזרמה לנחלים. למרות זאת, שדרוג איכות השפכים הביא לשיפור במצב הנחל ולשובם של בעלי חיים שחיו בו ובסביבתו בעבר.
ב-2011 השתפר מצב הנחל עוד יותר, הישג שנזקף דווקא לזכות שביתת העובדים הממושכת במפעל חיפה כימיקלים, שבמהלכה לא הוזרמו מהמפעל שפכים תעשייתיים לנחל.
אין ספק שהעשור האחרון שיפר את מצבו של הנחל וש-3 השנים הקרובות, שבהן יושלם פרויקט הטיהור, ישפרו את מצבו באופן ניכר. עם זאת, אירועים חורפיים, כדוגמת גלישת שפכים גולמיים תעשייתיים ועירוניים לנחל בשל שיטפונות, עדיין ניתן למנוע בקלות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם