קרב תרנגולים: החלטת הממשלה הגורלית עבור בע"ח
כ–20 מיליון עופות מתים בשנה עקב תנאי כליאה קשים, ולחיות רבות נחתכים מקורים, נעקרות שיניים ונקטמים זנבות. חוק צער בעלי חיים נחקק לפני 18 שנה, אך התוצאות בשטח דלות ולא מספקות. אחרי שנים של הזנחה מצד משרד החקלאות, סמכויות החוק בדרך למשרד להגנת הסביבה - בתקווה לשינוי אמיתי
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק בפייסבוק
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה השבוע ברוב של עשרה מול שלושה את הצעת החוק המבקשת להעביר למשרד להגנת הסביבה את סמכויות הפיקוח על חוק צער בעלי חיים, לאחר שהיה כל השנים בסמכות משרד החקלאות. יוזם הצעת החוק, ח"כ אלכס מילר, אמר כי עצם אישורה לקריאה טרומית יהפוך את ישראל למדינה מתוקנת, והיא תיישר קו עם הנורמות הבינלאומיות שמפרידות בבירור בין הגופים שתפקידם לשמור על בעלי החיים לבין הגופים שעוסקים בחקלאות.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שמקבל לאכסנייתו את אכיפת החוק, התחייב ליטול את הסמכויות הללו בלי דרישה לתקציב או לכוח אדם נוסף וטען כי בהשגחתו של משרד החקלאות בעלי החיים חסרי הגנה מספקת.
עמותת אנונימוס ציינה את ח"י השנים שעברו מאז חוקק החוק ופרסמה דוח קשה שמייחס למשרד החקלאות התחמקות גורפת מחובתו לאכוף אותו. בעמותה טוענים כי למרות התקנות שגיבשו ועדות שמשרד החקלאות מינה הוא נמנע מלקדמן ויצר סחבת של שנים, כי גם היום רוב בעלי החיים אינם זוכים להגנתו וכי לא מושתות תקנות המגדירות מה מותר ומה אסור בהחזקתם, בטיפול בהם ואף בדרך המתתם. כך למשל, תקנות למניעת סבל בעלי חיים בהליך המתתם אושרו בכנסת לפני 9 (!) שנים, אבל הן עדיין מחכות לחתימת שרת החקלאות.
הדוח ממפה את התנהלות משרד החקלאות באשר לחוק צער בעלי
בפרמטר הראשון נכללת סוגיית ההגנה על 220 מיליון התרנגולים שמפוטמים ונשחטים כאן בכל שנה וכן התקנה ליישום החוק בלולי תעשיית הביצים. ציירו לעצמכם את התמונה הקשה: לתרנגולות בתעשיית הביצים מוקצה שטח כלוב מינימלי שלא מאפשר להם אפילו למתוח איברים, וכדי להקטין את נזקי התוקפנות שנוצרת בין התרנגולות בעקבות הצפיפות חותכים חלק מהמקור שלהן בדמי ימיהן ומרעיבים אותן. בג"ץ כבר קיבל את טענת הארגונים להגנה על בעלי חיים כי יש לקבוע תקנות ברורות בנושא לפני שיושקעו מאות מיליוני שקלים במתקני כלובים שנאסרו בעשרות מדינות ומנוגדות לחוק בישראל.
תקנות שאושרו במשרד החקלאות הודות למאבק ציבורי קשורות לעגלי חלב, להחזקת בעלי חיים לא למטרות חקלאיות ולהובלת עופות ובהמות. מטרידים במיוחד התהליכים האיטיים ליישום תקנות מסוימות, אשר הבשילו וגובשו במשרד החקלאות, אבל תקועות מחשש שלובי החקלאים יתעצבן וייאלץ להתמודד עם מטלות ועם הוצאות נוספות.
תקנות מניעת סבל בהמתת בעלי חיים שאינם למאכל אדם, למשל, מוקפאות במשך עשור כמעט. 15 מיליון עופות לא שורדים את תנאי הכליאה עוד לפני שמגיעים לשחיטה למרות האנטיביוטיקה שהם מקבלים. בישראל מתים בתעשיית הביצים כ-4 מיליון אפרוחים זכרים בכל שנה - רובם נזרקים לפחי אשפה לגסוס לאטם ממעיכה, מחנק, מרעב ומקור.
◄להפסיק לשתוק: מי יגן על הדגים?
◄ארגוני בע"ח לבג"ץ: לעצור ההתעללות בחזירים
◄לפני שהם מגיעים לצלחת: המוות האכזרי של הדגים
טיוטת התקנות שאוסרת הרג בגסיסה איטית הוגשה זה מכבר לכנסת ואושרה ב-2002, אבל שום שר חקלאות לא חותם על התקנה. אולי כי המהלך דורש רכישה של מכונות מחשמלות, שממיתות את העופות בתוך שנייה. המעט שעשה משרד החקלאות היה לפרסם לאחרונה טיוטת תקנות חדשה שנוגעת לאפרוחים בלבד בלי להתייחס למנגנוני אכיפה ופיקוח.
תקנה נוספת שמוקפאת כבר 10 שנים היא זו המונעת הטלת מום בבעלי חיים. לפני כעשור תיעדה אנונימוס, באמצעות התוכנית כלבוטק, קבלנים המגיעים לרפתות וגודעים לעגלות את קרניהן דרך הצמדת מלחם מתכת לוהט לנבט הקרן והתכה של אזור פני העגלות האומללות. עקב השידור אסר משרד החקלאות גדיעת קרניים ללא הרדמה, אבל השחתות גוף נוספות שלא נחשפו, כמו חיתוך מקורים, עקירת שיניים וקטימת זנבות, עדיין נעשות בדרכים אכזריות. גם לחץ מצד תעשיית החזירים מונע טיפול אנושי בחיה הזאת, שדימויה הגרוע מסב לה נזק.
שרת החקלאות אורית נוקד מסרה בתגובה כי כבר הגישה ערר לממשלה על ההחלטה להפקיע ממשרדה את אכיפת חוק צער בעלי חיים. היא הוסיפה כי משרד החקלאות הוא היחיד שיכול לאזן בין השיקולים השונים של בריאות הציבור, בריאות ורווחת בעלי החיים, ביטחון המזון, הסביבה, החקלאות והצרכנות. נוקד קבעה שזו הסיבה שהתחום מטופל במשרדי החקלאות. בנימה אישית הוסיפה: "עם כניסתי למשרד פעלתי לקדם ולהאיץ את הטיפול בנושאים הרבים שעל הפרק בתחום זה, וכך אמשיך לעשות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם