ריח של הפיכה צבאית
נראה שמצרים בדרך לשלטון צבאי יותר מאשר לדמוקרטיה. להנהגה הצבאית יש סיבות טובות לתפוס את המושכות, אבל במחיר של עוד אלימות
עוד על סערת הבחירות במצרים:
- בית המשפט בקהיר פיזר את הפרלמנט
- האחים המוסלמים: נכבד את החלטת בית המשפט
- שפיק: לדור הפייסבוק אין מה לפחד ממני
אמנם תקווה לעתיד חדש במצרים צצה לאחר הבחירות לפרלמנט, אולם תוצאות הבחירות לנשיאות (האחוזים המפתיעים שבהם זכה ראש הממשלה של המשטר הישן, אחמד שפיק) ובייחוד עונש המאסר שקיבל מובארק בניגוד לרצון הרחוב, העלו בלב העם המצרי את החשש כי ידם של קציני הצבא הייתה במעל.
אתמול, בעקבות קביעתו של בית המשפט החוקתי העליון והצהרתה של "המועצה הצבאית העליונה", ניתן לומר כי מצרים בדרך לשלטון צבאי-יותר מאשר לדמוקרטיה. לטענת חבר השופטים, שליש מן המושבים בפרלמנט שוריינו מלכתחילה לנציגים עצמאיים, שלא קשורים לשום מפלגה. אולם, עקרון השוויוניות הופר כאשר המפלגות הריצו מועמדים משלהן על משבצת המועמדים העצמאיים.
בבחירות הללו זכו המפלגות האיסלאמיסטיות (בייחוד "האחים המוסלמים" והמפלגה הסלאפית הקיצונית "אלנור") לרוב של למעלה משני שלישים. עתה, מצא בית הדין פגם בתוצאות הבחירות וקבע שיש לבטל את אותו חלק יחסי של הפרלמנט ולגשת לבחירות חוזרות.
בשלב זה התערב הצבא וקבע כי התוצאות בכללותן אינן חוקיות, פיזר את הפרלמנט והצהיר שהחלטת בית המשפט מעניקה את הסמכות השלטונית לצבא. יחד עם זאת, הודיעה "המועצה העליונה של הכוחות המזוינים"' כי הבחירות הנשיאות התקיימו במועדן בשבת הקרובה.
מפגינים מצרים שורפים את תמונתו של אחמד שפיק
צילום: איי.אפ.פי
אם נבחן את העובדות, המהלך של "המועצה העליונה" מעלה ריח חריף של הפיכה צבאית. על כך יש הסכמה כמעט מקיר לקיר במצרים, כאשר מוחמד אל-בראדעי, מראשי המתנגדים למובארק, תיאר את המצב כשלב לקראת דיקטטורה נשיאותית. לטענתו, קיום בחירות לנשיאות ללא חוקה או פרלמנט יחזירו את מצרים שנה אחורה בזמן.
מכאן עולה השאלה מהו האינטרס של הצבא לחולל תפנית שכזו ולתפוס את רסן השלטון? ראשית, ברמת האינטרס הלאומי, קיים חשש כבד מפני משטר כלל איסלאמי במצרים, אשר עלול לנתק עצמו ממוקדי התמיכה הכלכליים והצבאיים של ארץ הנילוס כיום;
שנית, ברמת האינטרס הארגוני, ההצהרות של בכירי "האחים
המוסלמים" ושאר ראשי המפלגות האיסלאמיות, על רפורמות כלכליות, שאמורות בעיקר לנשל את מעמדו הבכיר של הצבא בכלכלת מצרים, לצד רפורמות חוקתיות, שיעניקו לרשות האזרחית את הטון הבכיר בקביעת סדר היום המדיני-ביטחוני, הן גורם, אשר ללא ספק מדיר שינה מעיני הגנרל טנטאווי וחברי "המועצה העליונה".
יחד עם זאת, נוכח אירועי השבועות האחרונים בכיכר תחריר ותחושת הרחוב המצרי כי "גונבים לו את המהפכה", אנו צפויים לראות סבב אלימות נוסף במצרים. שהרי אם ייבחר שפיק, מועמדם וחברם של בכירי ההנהגה הצבאית, סביר שצעירי המהפכה ונציגי המפלגות האיסלאמיות לא יקבלו את התוצאות בשקט.
הכותב הוא מומחה למצרים ולסוריה במחלקה ללימודי המזה"ת באוניברסיטת בר אילן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם