"איים מלאכותיים עשויים לגרום לאסון אקולוגי"
הממשלה שוב תדון בתוכנית להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל. באדם טבע ודין מתנגדים: הפרויקט עלול לפגוע באופן אנוש בחופים
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
התוכנית הנוכחית, שהגיעה הבוקר (א') לדיון בממשלה, מבקשת לקדם כאמור את הקמתם של איים מלאכותיים מול חופי ישראל, בעיקר לצורך הקמתם של מתקני תשתית גדולים – בהם תחנת כוח, מסוף אחסון לגז טבעי נוזלי, מתקן ניסויים צבאי, מתקן התפלת מים, מסוף כימיקלים וגם שדה תעופה מקומי או בינלאומי. במסגרת ההצעה, שאותה מקדמים משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד ראש הממשלה, נקבע כי יוקם צוות בינמישרדי שיבחן את הנושא בצורה מקיפה ויגיש את מסקנותיו תוך שנה.
◄הסמליות הסביבתית: מבחן האיים של דובאי
בשיחה עם nrg מעריב הסבירה יעל דורי, ראש תחום תכנון באדם טבע ודין כי "אי מלאכותי עלול ליצור פגיעה קשה עד כדי אסון אקולוגי. הוא צפוי לעצור באופן מוחלט את הסעת החול לאורך החופים ובכך להביא להעלמותם של חופים מצפון לאי". דורי ציינה עוד כי "צריך לקחת בחשבון שהתנאים של מדינת ישראל ייחודיים. אנחנו לא דובאי, יפן או הולנד. איים מלאכותיים - בוודאי אם מדובר באיים גדולים - יגרמו נזק לרצועות החופים שלנו ואנחנו נתנגד לתוכנית כזו".
לדבריה, נושא האיים עולה כל פעם מחדש, ועד שלא יבחנו את כל הביקושים לשימושים בים ביחד ואת ההשלכות הסביבתיות שלהם - אסור לקדם רעיונות מעין אלו. עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין הסביר: "בפן החוקי כי כל נושא ימי, בין אם אי מלאכותי או קידוח גז חייב להיות מוסדר תחת רשות לאומית לניהול ימי, כמקובל בעולם".

התוכנית שמקדם משרד המדע אינה חדשה. כך למשל, כבר בשנת 1996 ביקשה מדינת ישראל לבחון את האפשרות של הקמת איים מלאכותיים ברצינות – לצורך הקמת שדה תעופה (העתקת שדה דב) או לצרכי מגורים. ההערכות היו כי מחירי הדיור והביקושים באזור המרכז ימשיכו לעלות וישראל אף חתמה לשם כך על מסמך הצהרת כוונות עם ממשלת הולנד, ובהמשך הוציאו שתי המדינות לדרך מחקר בעלות של כשני מיליון דולר לבחינת האפשרות.
מחקר זה, שבחן את האפשרות להקים אי מלאכותי מול תחנת הכוח רדינג, מול חופי בת ים או מול חופי הרצליה, הצביע על כך שמבחינה כלכלית תהיה
"התוכנית הזו אכן לא חדשה", ציינה רונית מזר, מנהלת אגף בכיר לתכנון נושאי במשרד הפנים, המתמחה בתכנון ימי. "הרעיון הזה נבחן בעבר גם על ידי משרד הפנים, אבל זה מעולם לא נלקח צעד אחד קדימה. חשבנו שמשרד התשתיות צריך לקדם זאת, אך זה לא קרה".
המסמך שעליו מדברת מזר הינו מסמך המדיניות שגובש במשרד הפנים בשנת 2007 אשר מצא כי ישנה היתכנות כלכלית להקים איים קטנים יחסית - בגודל של מאות דונמים - שיכילו מתקני ייצור חשמל או מתקני אחסון כימיקלים וגז. במסמך זה הומלץ לקדם חלופה כזו, על פני אפשרות של איים גדולים שישתרעו על פני אלפי דונמים – ויוקמו עבור מתקני תשתית ענקיים כגון שדות תעופה או נמלים ימיים.
כמו אז, גם כיום, ההצדקה המרכזית להקמת איים מול חופי ישראל, היא בעיקר מצוקת הקרקע בישראל, ובפרט מצוקת הקרקע ומגבלות סביבתיות החלות על אזורים הסמוכים לחוף – שם לרוב מבקשת המדינה להקים מתקני התפלה, מסופי כימיקלים או מתקנים לייצור חשמל.
אז במה שונה התוכנית הזו מתוכניות קודמות שביקשה המדינה לקדם בעבר? שר המדע והטכנולוגיה, פרופ' דניאל הרשקוביץ', טוען כי "עד כה היו כל מיני תוכניות אבל הן היו רק בתיאוריה. התוכנית הזו מבקשת לבדוק בפעם הראשונה היתכנות ריאלית להקמה של איים מלאכותיים – כבר בשנים הקרובות. לא מדובר בתוכנית מופרכת, אני סבור שיש לה סיכויים ממשיים".
