"שירותי הכיבוי במצב שעלול לסכן חיי אדם"
מבקר המדינה מותח ביקורת קשה על הכשירות המבצעית של מערך הכבאות: חוסר באימונים ובתקני פיקוד, ואיטיות רבה בהגעה לאירוע
המבקר מצא כי מספרם של הכבאים בארץ הוא כרבע ממספרם של כבאים מקצועיים בעולם המערבי במדינות שמספר תושביהן דומה. מספר רכבי הכיבוי בישראל לנפש הוא כרבע ממספרם בארצות שונות בחו"ל. וכן מספר המנופים והסולמות לנפש בישראל הוא כמחצית בלבד ממספרם בחו"ל.
מהממצאים שאסף המבקר עולה בין היתר כי הכבאים המבצעיים אינם נדרשים לעמוד בסטנדרטים של כשירות גופנית ובריאותית; האימונים והתרגילים אינם מתקיימים כנדרש; חלק מהתקנים לתפקידי פיקוד בכירים אינם מאוישים; חלק גדול מהכבאים מבוגר, מה שפוגע בכשירותם המבצעית.
לינדנשטראוס ציין כי במועד עריכת הביקורת, תשעה מ-24 מפקדי השירות לא היו כבאים בהכשרתם, ובכלל זה מפקדי האיגודים בתל אביב, ירושלים וחיפה והם בעלי תפקיד ש"הוצנחו מבחוץ".
עוד העלתה הביקורת כי לאירועים חמורים מוזנקים רק שני כבאים ולעיתים רק אחד. מערך הכבאות לא קבע את זמני ההגעה של הצוותים לאירוע, והזמן הממוצע בישראל הוא 14 דקות, כמעט כפול מהממוצע במדינות אחרות אליו הושוותה ישראל. "בנסיבות אלה", קובע המבקר, "אי אפשר לספק שירותי כיבוי הולמים בעת שמתרחש אירוע חירום, עד כדי סיכון חיי אדם ורכוש".
כמו כן מצא לינדנשטראוס ליקויים חמורים במערך הכבאות שמקורם באי-עמידה בכללי מינהל תקין. לדוגמה ציין כי קיימת פעילות של חברי מועצה באיגודים המעוררת חשש לניגוד עניינים וכי ישנה העסקת קרובי משפחה. עוד מצא כי התקבלו תרומות מגופים מסחריים ללא פיקוח ובקרה, זאת, לדבריו, ללא קריטריונים ברורים לחלוקתן וללא שקיפות של הליך קבלת ההחלטות הנוגעות לאופן חלוקתן.
בפרק זמן של שנה נרשמו למעלה מ-1,600 מקרים (בעיקר באשקלון, בבאר שבע, בגליל המערבי ובחיפה) שבהם יצאו כבאיות מבצעיות לקניות ולכלכלה, לעיתים למספר דקות ולעיתים למספר שעות.
"ליקויים אלה", קובע המבקר, "עלולים לפגוע ביכולת המערך לבצע את המוטל עליו
המבקר מזהיר כי "יש חשש ממשי שהמערך במצבו הנוכחי יתקשה לעמוד במשימות שהחוק קבע לו, עד כדי חשש לסיכון חיי אדם ורכוש". המבקר קורא לשרי האוצר וביטחון הפנים "לבחון בהקדם דרכים לתיקון הליקויים שהועלו בדוח ולשיפור מערך הכבאות, ובכלל זה לפעול ליישום החלטות הממשלה לשינוי המבנה הארגוני הכולל של המערך".
בנוגע לאירוע בכרמל קבע לינדנשטראוס כי לא היו מספיק כוחות כיבוי וכוננות, לא הוצבו תצפיתנים, ומפקדי מכבי האש היו עסוקים בכנס שיווקי ביום פריצת השריפה, במקום להיות בכוננות בשל תנאי מזג האוויר החריגים ששררו באותו יום דצמבר חם ויבש. בין המפקדים שהיו בכנס מפקד שירותי הכיבוי בחיפה, טפסר אריה רגב, מפקד שירותי הכבאות חדרה, טפסר יששכר טוהמי.
המבקר התייחס לכך שהיה מחסור בחומרי כיבוי ובכלל זה חומר מעכב בעירה. בעת השריפה היו במחסני מכבי האש רק 10% מהכמות הנדרשת להימצא במלאי החירום.
המבקר מצא ליקויים בדיווחים על הזנקת כוחות וליקויים בהזנקת מסוקי כיבוי. הוא מצביע על מחדל בתפקודו של הנציב דאז בקביעת סדרי פיקוד ושליטה בזירת השריפה. עוד קבע המבקר כי לא הייתה הקפדה על הוראות בטיחות במהלך הלחימה באש, וציין כי השתתפות צופי אש הייתה לא נכונה.
בפרק ההמלצות כתב המבקר כי: "חלק מהליקויים שנמצאו הם פועל יוצא של המבנה הארגוני המבוזר של מערך הכבאות, שעל מגבלותיו כבר עמדו דוחות מבקר המדינה, וכן של ועדת בדיקה וחקירה שונות, אולם על אף אילוץ זה, על מערך הכבאות ובראשו הנציב לנקוט פעולות לשיפור המוכנות השוטפת של המערך".
המבקר מתח ביקורת על מפקדי שירותי הכיבוי בחיפה ובחדרה. "הם לקו באופן בו הפעילו את אמצעי הפיקוד והשליטה באירוע השריפה בכל אשר נוגע ליומה הראשון... כתוצאה מכך הלחימה באש התקיימה באופן מבוזר, לא שיטתי וללא נקיטת אמצעי הבטיחות הנדרשים", קבע המבקר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם